אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

 

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד.

ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלבד. ומכל מקום נהגו ישראל שלא לאכול בשר כלל, מיום ראש חודש אב ועד יום עשירי באב. ומנהגים אלו נזכרו כבר בדברי הגאונים ורבותינו הראשונים, ופשטו בכל ישראל. ואין חילוק בענין זה בין בשר בהמה לבשר עוף, שבכל אופן אסור לאכלו, ואפילו תבשיל שנתבשל עם בשר, כגון מרק, אף על פי שהוציאו ממנו את הבשר, אין לשתות ממנו, מפני טעם הבשר שיש בו. אבל דגים אינם בכלל האיסור ומותר לאכלם.

אכילת בשר ביום ראש חודש וביום עשירי באב
מנהג הספרדים להקל באכילת בשר ביום ראש חודש אב עצמו, כפי שביארנו בהלכה הקודמת, אבל האשכנזים נוהגים להחמיר אף ביום ראש חודש אב. ובזה הספרדים מיקלים יותר מהאשכנזים. ולעומת זאת לגבי אכילת בשר ביום עשירי באב, מנהג הספרדים להחמיר שלא לאכול בשר ביום עשירי באב כולו, ולמנהג האשכנזים יש להקל באכילת בשר ושתיית יין מיום עשירי באב אחר חצות היום.

מנהג התימנים בענין אכילת בשר
מנהג אחינו בני תימן, בכל ארצות תימן, שלא היו נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, אלא בסעודה מפסקת של ערב תשעה באב, שכן הוא עיקר דין התלמוד. אולם עתה שזכו לעלות לארץ ישראל, וכאן המנהג פשוט להחמיר בזה בכל תשעת הימים, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שעליהם לנהוג בזה כמנהג ארץ ישראל, ואסור לפרוץ גדר בזה, ובפרט שכאן ניכר יותר ענין החורבן, שרואים עין בעין מקום חורבן הבית, ואז בודאי שייך יותר לנהוג איסור בדבר. (חזון עובדיה עמוד קע).

אכילת בשר בערב שבת
בשבתות שבתוך תשעת הימים, אוכלים בשר, ומותר לטעום בערב שבת מהתבשילים שיש בהם בשר כדי לתקן את המאכל (כגון להוסיף מלח וכדומה) ויש מיקלים לטעום מן המאכלים של שבת אף שלא לצורך, לפי שעל פי דברי המקובלים יש ענין גדול לטעום ממאכלי השבת, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב שיש להקל בזה, ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה.

אכילת בשר שנותר משבת
כתב מרן רבינו זצוק"ל, שאם נשאר בשר מן המאכלים שבשלו לכבוד שבת, מותר לאכול מהם במוצאי שבת ב"סעודה רביעית" שהיא הסעודה שאוכלים במוצאי שבת. והמיקל לאכול מבשר זה שנשאר מסעודת שבת אף בשאר ימות השבוע, יש לו על מה שיסמוך, ולקטנים שלא הגיעו לגיל מצוות יש להקל באכילת בשר שנשאר משבת אף בימות החול. (אך בתנאי שלא יבשל לכתחילה כמות גדולה לשבת בכדי שישאר לו בשר לימות החול). ולילדים קטנים מאוד שאינם מבינים כלל את משמעות חורבן הבית, מותר לתת אף לכתחילה בשר בימים אלו, ומותר לבשל עבורם בשר בשבוע זה שחל בו תשעה באב.

אדם חלש הזקוק לאכילת בשר
חולה, אף על פי שאין בו סכנה, מותר לו לאכול בשר בימים אלו. וכן יולדת תוך שלושים יום ללידתה מותרת באכילת בשר. וכן מינקת שהתינוק שלה חלש, ואם תמנע מאכילת בשר יוכל הדבר להשפיע לרעה על בריאות הילד, מותרת באכילת בשר. וכן מעוברת שסובלת הרבה בהריונה יש להקל לה לאכול בשר בימים אלו. אבל אדם בריא שאוכל בשר בזמן שנוהגים בו איסור, גדול עוונו מנשוא, והרי הוא פורץ גדר, ועונשו גדול.