פרשת השבוע - פרשת בשלח

  – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה.

כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שבקשו, ואין בכוונתם לשוב למצרים, מיד לקח את צבאו לרדוף אחרי בני ישראל, וכדברי הפסוק: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. (שמות יד ז).

פרעה וצבאו מתקרבים, ובני ישראל צועקים אל ה', כאשר לפניהם הים ומאחוריהם צבאות מצרים, ואז הקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו! (שמות, יד, טו).

רש"י הקדוש, מביא בפירושו את דברי המדרש: "למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לא עת עתה להאריך בתפילה, שישראל נתונים בצרה".

רבינו האור החיים הקדוש, בפירושו על פסוק זה, עומד על השאלה, מדוע הקדוש ברוך הוא אומר למשה, "מה תצעק אלי", וכי למי יצעק אם לא לה' אלהיו? ובפרט בעת צרה כזו, כמו שנאמר "מן המיצר קראתי יה", ואם הקדוש ברוך הוא מעיר לו על כך שהוא מאריך בתפילה, כפי שפירש רש"י, הרי כל עוד שתפילתו לא נענתה, עליו להמשיך בתפילה! ואם כן, מה פשר הדבר "מה תצעק אלי"?

ופה מחדש לנו האור החיים הקדוש, יסוד עצום ופתרון אמיתי לאדם שנמצא בעת צרה. וזו לשונו של רבינו האור החיים:

"אכן, יתבאר על פי מאמר חז"ל, שישראל היו נתונים בדין, שהיה אומר המקטרג לפני ה', מה אלו עובדי עבודה זרה - אף אלו עובדי עבודה זרה! שאף ישראל היו עובדי עבודה זרה במצרים. ודבר ידוע הוא, כי כוח הרחמים תלוי במעשים טובים, ואם חסרים מעשים טובים, לא תוכל מדת הרחמים להתעורר. והנה, כשראה הקדוש ברוך הוא כי קטרגה מידת הדין על ישראל, חפץ הקדוש ברוך הוא להצדיק את ישראל, אבל לא היה כוח במדת הרחמים, כי לא היו לישראל די מעשים טובים, על כן אמר למשה, מה תצעק אלי, כלומר, כי אין הדבר תלוי בידי, כי אני חפץ לעשות נס, אך מאחר והם אינם ראויים, מדת הדין מונעת, לכן, דבר אל בני ישראל, כלומר, זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל, ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיקרע, על סמך הביטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות כך תתגבר מידת הרחמים ובאמצעות מעשה הטוב נעשה להם נס".

כלומר, כדי לעורר את מידת הרחמים, היה על ישראל לעשות מעשה! להכנס לים, באמונה שלימה שה' יעשה נס, ואז נקרע להם הים!

כאן לימד אותנו אור החיים הקדוש, כי בעת שהאדם נמצא בצרה ומצוקה, ומידת הדין גוברת על מידת הרחמים, לא מספיקה אז רק תפילה וצעקה, אלא יש צורך מיידי להוסיף מצוות ומעשים טובים בפועל כדי לתת כוח למידת הרחמים להתגבר על מידת הדין, ואז זוכה האדם לישועות ניסים ונפלאות, כפי שלמדנו מפירושו זה של אור החיים הקדוש, שהקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אלי? זה לא זמן להאריך בתפילה! אלא יש לעשות מעשים בפועל של אמונה ובטחון, ועל ידי זה זכו כל ישראל לנס קריעת ים סוף.

וכן היה מרן זצ"ל רגיל לומר, שכאשר עמדו בני ישראל על שפת הים, היו בתוכם מי שאמרו שכדאי לחזור למצרים, והיו שאמרו שכדאי להלחם, והיו שאמרו שכדאי לנוס למקום אחר, היו כמה וכמה אפשרויות, ורק על אפשרות אחת אף אחד לא חשב, והיא האפשרות הטובה ביותר, שהים פשוט יקרע לגזרים! כאשר מקוים לה', ומאמינים בכל לב בישועתו, יכולים באמת לראות ולזכות בישועתו!
ישמע חכם ויוסף לקח!