שבת זכור - ותוספת בענין זכר למחצית השקל

על פי דברי תורה שנשא מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשבת זכור ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו נאמר במגילת אסתר, "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם". אמרו רבותינו במסכת מגילה (דף יג:), "לית דידע לישנא בישא כהמן הרשע", "אין מי שידע לדבר לשון הרע כמו המן הרשע", ואמרו רבותינו, המן הרשע היה עושה את מעשי זקנו, הסבא של סבא שלו, עמלק, כשם שעמלק התחכם לעשות את מעשיו המרושעים, כך עשה המן. שהרי עמלק עשה צחוק ודיבר דברי בוז על אות ברית קודש של מצוות המילה שנוהגים בה ישראל, שמלים את ילדיהם בני שמונה ימים. כך עשה המן, גזר גזירה "הומאנית", שיהיה אסור למול את הילדים, כמו שאמרו רבותינו, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "ששון – זו מילה", ופירש רש"י, שמתחילה המן גזר על ישראל שלא יוכלו למול את בניהם, וכשהרגוהו בטלה גזירתו. אמר המן הרשע: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", בוא ונכלה אותם מן העולם! והנה עלינו להבין, מהי טענתו של המן באומרו "עם מפוזר ומפורד", אלא שטענתו של המן היתה, כמו "קונספירציה" נגד היהודים, אמר המן, אלה היהודים נכלוליים, הם מתפזרים בכוונה בכל העולם כדי להסית ולהדיח את כל העמים להכנס לאמונה שלהם, "ודתיהם שונות מכל עם", אי אפשר לנו לקבל את הדת שלהם! שהרי אין למצוות שלהם הבנה בשכל! "ואת דתי המלך אינם עושים", שלא הסכימו ישראל לשלם מיסים שהיו לוקחים מהם לעבודה זרה. ועוד יתכן לפרש, מה שאמר המן "עם אחד מפוזר ומפורד", מהי הקשר בין "מפוזר" ל"מפורד"? אלא שבנוהג שבעולם, שני אנשים הקרובים זה לזה ותמיד נמצאים יחד, הרי הם עלולים להגיע לידי סכסוך ושנאה, כי בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע, וכמו שנאמר בספר משלי (כה, יז), "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ", אולם אם אינם מקורבים כל כך איש לרעהו, ונפגשים רק לעתים רחוקות, יש תקוה שישארו באהבתם תמיד. ולזכה התכוון המן הרשע כשאמר, "מפוזר ומפורד", שהם מפוזרים איש מרעהו, בריחוק מקום, ובכל זאת הם מפורדים בלבותיהם, כי יש להם שנאה בתוך הלבבות שלהם, כל אחד שונא את חבירו. זו היתה טענתו המרושעת על ישראל, שאמר למלך, ראה את היהודים, איך זה היהודי הגר בשושן, אומר בהתפארות: "אני פרסי משושן הבירה"! וזה שנמצא בבבל, אומר "אין מיוחסים יותר מהבבלים"! (בכתובות קיא.), והאחד אומר "אני ספרדי טהור", והאשכנזי אומר להם, "כולכם פְרֶנְקִים", ושנאה זו נגרמה בתוך עם ישראל מחמת הגולה, שנעשו שונים אלה מאלה. ולכן כאשר באו הפסוקים להזכיר את מרדכי היהודי, נאמרו דוקא הדברים שסותרים את טענותיו של המן הרשע:  "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". שהרי כבר העירו רבותינו על הסתירה שיש כאן, שנאמר "איש יהודי", כלומר, משבט יהודה, ואחר כך נאמר "איש ימיני", כלומר משבט בנימין. ויתכן לפרש שבא לרמוז בזה, שאצל מרדכי היהודי היו כולם שוים, באהבת ישראל, אם משבט יהודה מזרע הממלכה, מן המובחרים שבישראל, ואם מבנימין הצעיר איש ימיני, מקטני שבטי ישראל, ולא היה מרדכי מבדיל בין עדה לעדה ובין שבט לשבט, ולכן זכה להיות בן יאיר, כמו שפירשו חז"ל, "בן יאיר", שהאיר עיני ישראל בתורתו, "בן שמעי", בן ששמע אל תפלתו, "בן קיש", שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו. ולכאורה צריך להבין את הכפילות, "בן שמעי בן קיש", שדרשו בהם רבותינו ממש את אותו הענין, שנענה מרדכי בתפלותיו, (ששמע ה' תפלותיו, ושהקיש על שערי רחמים ופתחו לו), ולשם מה הכפילות? ופירש הגאון רבי חיים אבולעפייא בספרו מקראי קודש, על פי מה שאמרו במסכת תענית (כה:), שמואל הקטן גזר תענית (כי לא ירדו גשמים בשנת בצורת), וירדו להם גשמים באותו יום לפני הנץ החמה. כלומר, עוד בטרם התחילו בתענית, כבר ירדו גשמים. וחשבו הציבור שזהו סימן טוב להם, שלא הוצרכו להתענות, ובטרם קראו אל ה' כבר נענו. אמר להם שמואל הקטן, אמשול לכם משל למה הדבר דומה? לעבד שמבקש פרס מרבו, אמר לעבדיו, תנו לו ולא אשמע קולו! כלומר, שהמלך לא רוצה בכלל לשמוע את העבד, ומעדיף לתת לו מה שירצה העיקר שלא יצטרך לשמוע אותו. הבינו הציבור שלא מחמת השבח שלהם נענו, אלא אדרבה, להיפך, ה' כלל לא רצה לשמוע את קולם. לשנה אחרת, שוב גזר שמואל הקטן תענית על הגשמים, וירדו להם גשמים באותה השנה אחרי שקיעת החמה, כלומר, אחרי סיום התענית, אמר להם שמואל הקטן, גם השנה אין זה סימן טוב לציבור, משל למה הדבר דומה? לעבד שבא לבקש פרס מרבו, אמר להם לעבדיו, המתינו לו עד שיתמקמק ויצטער ואחר כך תנו לו. אם כן היאך הוא שבחו של ציבור? מתי רואים שבאמת הציבור רצויים לפני ה'? כאשר אומר השליח ציבור "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומיד יורדים גשמי ברכה!. כאשר בשמים שומעים את התפילה, אך לא ממתינים הרבה, זהו סימן שהתפילה רצוייה לפני ה'.   לכן אמרו "בן שמעי", ששמע האל את תפלתו, ולא אמר "תנו לו ולא אשמע את קולו", "בן קיש", שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו, כלומר, מיד אחרי שהקיש, פתחו לו שערי צדק, ולא היה עליו להתמקמק ולהצטער, אלא כמו שאמרו, אמר משיב הרוח, ומיד נשבה רוח. זכות מרדכי ואסתר תעמוד לנו, שנזכה גם בזמנינו לראות בגאולה שלימה, גאולה רוחנית וגשמית, אמן כן יהי רצון. בענין זכר למחצית השקל - כפי שכתבנו כבר, על פי הוראת הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, טוב לתת זכר למחצית השקל כעשרים ותשעה שקלים לנפש. ושוב אנו ממליצים בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים שם הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, להגדיל תורה ולהאדירה. להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט. תזכו למצוות. שבת שלום!