דין הזכרת "יעלה ויבא" בחגים ובראשי חודשים

 

בשבוע הבא ביום רביעי (מיום שלישי בלילה) יחול חג השבועות. ובארץ ישראל יחוגו אותו יום אחד, ובחוץ לארץ יחוגו אותו שני ימים.

חייב כל אדם, לאכול פת, כלומר, לאכול לחם, בסעודות יום טוב. הן בסעודת ליל יום טוב, והן בסעודה שעושים ביום טוב עצמו. אבל אין חיוב לאכול שלוש סעודות ביום טוב כפי שחובה לאכול שלוש סעודות בשבת.

בברכת המזון של יום טוב (כלומר, של חג), מזכירים "יעלה ויבא" לפני ברכת בונה ירושלים, וכפי שנדפס בסידורים. וכן הדין הן בחג השבועות, והן בחג הסוכות ובחג הפסח. וכן בראשי חודשים, יש להזכיר "יעלה ויבוא" בברכת המזון.

ואם אדם טעה בברכת המזון ולא אמר "יעלה ויבא", יש בדבר כמה חילוקים, כיצד עליו לנהוג. שאם נזכר כשאמר "ברוך אתה ה'" לפני שסיים "בונה ירושלים", יסיים "למדני חוקיך" ויחזור לומר יעלה ויבא. (כלומר, כשאומר ברוך אתה ה', לא יסיים "בונה ירושלים", אלא יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לומר "יעלה ויבא"). ואם לא נזכר עד לאחר שבירך את ברכת "בונה ירושלים", יאמר שם את הברכה הזו: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה, את יום חג השבועות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים".

וכן אם סיים את ברכת בונה ירושלים, ובא להתחיל את ברכת הטוב והמטיב (שהיא ברכת "האל אבינו מלכינו"), ואמר "ברוך אתה ה'", ימשיך לברך את הברכה שהזכרנו, שיאמר: אשר נתן ימים טובים" וכו'.

ואם נזכר לאחר שהתחיל כבר לומר "האל אבינו מלכינו", שוב אינו יכול לתקן את מה שטעה ולהשלים "יעלה ויבוא". ויש מקרים שעליו לחזור ולברך שוב את ברכת המזון, ויש מקרים שאינו חוזר לברך, כפי שנבאר בהלכה הבאה.