ברכות השחר וברכות התורה לנשים
שאלה: האם נשים חייבות לברך את ברכות השחר?
תשובה: ברכות השחר, (הן הברכות המודפסות בתחילת הסידורים לפני תפלת שחרית), תקנו רבותינו לברכן בכל יום, משום שהן מתוקנות על סדר העולם והנהגתו, כמו ברכת פוקח עורים, שאנו מברכים על חוש הראיה, וכן הלאה, וכיון שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, חובה על כל אדם לברך ברכות אלו בכל יום. וברכות השחר, הן מברכת "אלקי נשמה", ועד לברכת "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". ואחרי ברכות השחר אנו מברכים ברכות התורה.
ומבואר בתשובות הגאונים שגם הנשים חייבות לברך כל ברכות השחר, מפני שחיוב הברכות הללו אינו בכלל מצות עשה שהזמן גרמא. כלומר, אף על פי שהנשים אינן מצוות על דבר שהוא בקום ועשה והוא תלוי בזמן, כגון מצות נטילת לולב וכדומה. מכל מקום, ברכות השחר שאינן תלויות בזמן מסויים, עליהן לברך אותן גם הן.
ומה שתקנו רבותינו לברך בכל יום ברכת "שלא עשני אשה", טעם הדבר, כי האנשים מחויבים להודות לה' יתברך על שזיכה אותם לקיים את רוב מצות התורה, כי כל מצוה ומצוה היא זכות גדולה לאדם. אבל הנשים שאינן מחוייבות בחלק מהמצות כנודע, אינן מברכות ברכה זו, ועליהן לדקדק יותר מהאנשים במצוות שנצטוו בהן, ובפרט במצוות המיוחדות לאשה, נדה, חלה, והדלקת הנר. ואם יש לאשה בעל, עליה לעודדו שילמד תורה, שבזה נקשרת נשמתה בזכות גדולה של לימוד התורה, ואפילו אם בעלה מתרשל בלימודו, יש לה זכות בתורה יותר ממנו. וכן עליה לחנך את בניה לתורה ומצות.
וידוע מה שציוו חכמינו שיהיה האיש אוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו. כי ברוח התורה הקדושה מעלת האשה יראת ה' אין קץ לערכה, ומזמור אשת חיל שנתקן לאשה יראת ה', אין כמותו בכל העולם לדבר בשבח של אשה. ומה שפטרה התורה את האשה מכמה מצות שהאיש מחוייב בהם, הוא מאיזה טעם שעלה במחשבה לפני ה' יתברך, ועל כל אדם לקבל את צווי ה' יתברך ולמלאת את יעודו בעולם כראוי. וכשם שאי אפשר שאדם מישראל יתלונן על כך שאין הוא כהן או לוי, אלא נאמר לו, קיים את יעודך כישראל כמצות אלקיך, כמו כן הנשים שאינן מצוות בכל המצות כמו האנשים, הוא בודאי מחמת איזה טעם שעלה במחשבה לפני ה' יתברך כאמור, ולא שייך על פי השכל הישר, גילוי של אי שביעות רצון על ענין זה. והמערער על זה לא בדעת ידבר. ובאמת שעל פי רוב אותם המנסים להשוות את האשה לאיש בגדרי קיום המצוות, אין יראת ה' בלבם, והמה טועים ומטעים ואחריתם עדי אובד.
ועל כן במקום ברכת שלא עשני אשה, תברך האשה "ברוך שעשני כרצונו", בלא שם ומלכות. אבל ברכת "שלא עשני גוי", וברכת "שלא עשני עבד", תברך האשה בשם ומלכות, שאין חילוק בינה לבין האיש בברכות אלה. ובמקום "עבד" תאמר "שפחה", ובמקום "גוי" תאמר "גויה". וכן פשט המנהג.
ברכות התורה, אינם כשאר ברכות השחר, שהרי ברכות השחר אינן מכוונות כנגד איזו מצוה, אלא הם שבח לה' על תיקון העולם. ועל כן מובן הדבר מדוע נשים חייבות בברכות השחר, לפי שברכות אלו הן ברכות השבח, ועל האשה לשבח לה' כמו האיש.
אבל ברכות התורה, הרי הן ברכות המצווה, כי תיקנום רבותינו על מצות תלמוד תורה. ומכיון שנשים פטורות מתלמוד תורה, לכאורה היה להן להמנע מלברך ברכות אלו, משום שכידוע לדעת מרן השולחן ערוך אסור לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן.
אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שאף נשים מברכות ברכות התורה, משום שאף הן מצוות ללמוד תורה, כדי שידעו את ההלכות השייכות לכל אדם. כגון הלכות ברכות, והלכות שבת וכדומה, ולכן הן מברכות אף ברכות התורה, ויכולות לומר אשר קדשנו במצותיו "וצונו" על דברי תורה, משום שאף הן מצוות ללמוד תורה וכאמור.
ובהלכה הבאה יבואר בעזרת ה' עוד דין היוצא מדברים אלה, בענין זמן ברכות השחר.
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה