מצות ספירת העומר

 

מצות ספירת העומר כתוב בתורה (ויקרא כג טו): וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. וקבלו חז"ל (במסכת מנחות דף סה:) שפירוש "מחרת השבת" הוא מחרת יום טוב הראשון של פסח שהוא יום שבתון (ואליו הכוונה במילים "מחרת השבת", מחרת ליום ראשון של ליל פסח שהוא יום שבתון, אז מיד במוצא החלי יום טוב של פסח אחרי תפילת ערבית מתחילה לספור ספירת העומר ומפורת מ"ה). בניסן עד גמר שבעה שבועות שהם ארבעים ותשעה ימים. ספירת העומר – מצוה מדרבנן או מן התורה? ומכל מקום הואיל ונאמר (דברים טז ט): שבעה שבועות תספר לך "מהחל חרמש בקמה" תחל לספור שבעה שבועות, דהיינו משעת קצירת העומר, ובזמן הזה שבית המקדש חרב אין לנו קצירת העומר ולא קרבן העומר, לפיכך אין מצות ספירת העומר בזמן הזה אלא מדברי סופרים למקדש. בנוסח "לשם יחוד" שנוהגים לומר קודם ספירת העומר נכון להשמיט ממנו מה שאומרים "כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וכו'" שהרי מצות ספירת העומר אינה מן התורה. (ואף אמת לדעת הרמב"ם והראבי"ה אין בין העומר ועוד מצות ספירת ספירת העומר התורה אף בזמן זה, מכל מקום אין אנו פוסקים כדבריהם, אלא כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שפסק שספירת העומר מדרבנן, שכן דעת רב גאון" והר"ה). השוכח לספור יום אחד מצות ספירת העומר, היא מצוה בכל יום ומימי הספירה,יום מברכים עליה בכל יום ויום קודם הספירה. אולם לדעת בעל הלכות גדולות, מי ששכח לספור ספירת העומר יום אחד, שוב אינו יכול להמשיך בספירת העומר, הואיל ואי אפשר לספירה בדילוג (שכן הסופר אחד שנים ארבעה אינו סופר נכון, כמו כן השוכח יום אחד, שוב אין לו תקנה והמשך הספירה שלו נחשבת לספירה). ואנו נוקטים להלכה, גם אם שכח יום אחד לספור ספירת העומר, ימשיך עוד בספירת הימים, מכיון שכל יום הוא מצוה בפני עצמה שאינה תלויה בשאר הימים. רק הואיל וכלל גדול בידינו "ספק ברכות זכויות", אנו לענין הברכה חוששים לסברת הלכות גדולות. הוא נמצא אם כן, שמי ששכח יום אחד לספור ספירת העומר, ימשיך בשאר הימים לספור כדרכו, רק מכאן ולהבא אינו מברך על הספירה. קטן שהגדיל בימי הספירה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר ח"ג או"ח סימן כז), אודות ילד, שמלאו לו שלוש עשרה שנה בתוך ימי הספירה. אחר עשה והימים שספר לפני שנשאר בר מצוה, עדיין היה קטן, שלא היה מחוייב במצות מהתורה כמו גדול, לכן, הרי זה דומה למי שעד עתה לא ספר ספירת העומר, ואינו יכול להמשיך לפור בברכה בשאר הימים. והאריך בדין זה מאד, והביא ראיות אומרו. וגדולי הדור הקודם התווכחו הרבה בדין זה. אולם להלכה יש להורות, שקטן שנעשה בר מצוה בתוך ימי הספירה, ימשיך לספור "בלא ברכה". זמן הספירה, אודין נשים זמן ספירת העומר בלילה, ומכל מקום אם שכח לספור בלילה יספור ביום שאחריו בלי ברכה, וכך יכול להמשיך לספור בכל לילה ולילה בברכה. אשה הסופרת ספירת העומר, לא תברך על הספירה. ולמנהגינו, אין נשים סופרות ספירת העומר. והטעם בזה מבואר על פי דברי המקובלים.