ללמוד או להתפלל

 

שאלה: יש לי זמן קבוע בכל יום, לומר תהלים חצי שעה, ואחר כך מתוך ספר "ליקוטי תפילות", ועוד כמה תפילות, וכן אני לומד ספר דברים, לא צריך לי זמן ללמוד עוד תורה, איך עלי לנהוג? תשובה: במשנה במסכת מנחות (פרק י"ג משנה י"א) שנינו: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים". כלומר, כל אדם חייב להתפלל בכל יום את מה שחובה להתפלל. אנשים חייבים בשלוש תפילות, ונשים לכל הפחות בתפילה אחת. ומכל מקום יש עוד הרבה נוסחי תפילות, שיסודתן בהררי קודש, וכן יש סדרי לימוד, שתיקנו רבותינו בכל הדורות ללמוד בכל יום. ובתחנונים כאלה לא ראויים להאריך ולומר מהם, אלא העיקר הוא כוונת הלב, לומר מעט הרבה תחנונים, ובכוונה שלימה. טוב מעט בכוונה וכתב מרן השלחן ערוך (סימן א): "טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות שלא בכוונה", כלומר בנוס תפילות ותחנונים מעיקר חיוב התפילה, מוטב לו לאדם שיאמר מעט תפילות, ויכוין את לבו לשמים כראוי, ולא יאריך סתם בתפילות רבות, שאין בזה תועלת. ובגמרא במסכת ברכות (דף סא.), אמר רב הונא אמר רב, בשמו של רבי מאיר: "לעולם יהיו דבריו של אדם מועטים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר, אל תבהל על פיך ולבך אל ימר להוציא דבר לפני האלקים, כי האלקים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים". כלומר, הקדוש ברוך הוא, הוא מלך מלכי המלכים, ואין זה נכון שאדם ירבה מאד בתפילות, בזמן שלא מכוין כראוי, שאז אדרבה, התפילה אינה טובה עבורו. וכל זה כמובן לגבי תפילות שאינן חובה, אבל דברים שהם חובה, אבל בכלל זה. אדם המסוגל ללמוד וכתב הגאון המשנה ברורה, שכל מה שהוא זכר בפוסקים, להאריך בתחנונים ובתפילות, זהו דוקא לגבי אדם "שאין לו לב להבין וללמוד", כלומר, הוא בכלל לא מסוגל ללמוד, לכל הפחות יעסוק בתפילות. אבל אדם שמסוגל ללמוד תורה, טוב יותר שילמד ממה שירבה בתפילות ותחנונים אומרים חיוב עליו. ומרן החיד"א בספר ברכי יוסף (ס"א סק"ט) כתב, שבכל דור ודור תיקנו הרבנים סדרי תפילות ולימודים שונים, וכוונתם הייתה לזכות את הרבים, שבלאו הכי היו מתבטלים לימוד תורה. ולימודים נוספים, לכל הפחות היו מתעוררים והולכים קצת בתורה. וספק עוד, שרבינו האר"י כמעט ולא תיקן תפילות כאלה לאומרם, אף על פי שהיה ראש המקובלים. והגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, בספרו דברי חמודות, גם כן כתב, שמי יכול ללמוד, עדיף שילמד תורה ממה שיאריך בתחנונים. וכן כתב האליה בשם פסקי תוספות. זה מתאים לכל אדם, וגם נשים בכלל זה, ללמוד פעם בפעם, ספרי מוסר, כמו ספר מסילת ישרים, וספר צדיקים, ושאר ספרי המוסר, ואפילו תלמיד חכם צריך שיעסוק במוסר, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. זה למסקנה , אין זה נכון שאדם, יעסוק בכל יום רק בתפילות ולימוד מקרא, אלא צריך לעסוק בלימוד מדעי, שהוא שעות לימוד תלמוד והלכה למעשה, והוא הדין לגבי נשים בעלות שכל, ולכל דבר יש את הזמן ואת המקום שלו. וכן יש לעסוק פעם בפעם בספרי מוסר