השנה (התשפ"ה), יחול ליל הסדר במוצאי שבת.


מכיון שיש הלכה בידינו, שאסור להכין את צורכי החג משבת עבור החג, לכן אסור לסדר את השלחן ואת הכלים בשבת שהיא ערב פסח, לצורך ליל הסדר. השקיעה תהיה רק ​​אחרי כרבע שעה לאחר הסדר. (כלומר, אחרי שיעבור זמן "בין השמשות" של מוצאי שבת, ויגיע זמן "צאת הכוכבים", שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחרי שקיעת החמה, אז הוא זמן צאת הכוכבים, ובירושלים בשנה זו, בערך בשעה שבע ועשרים וחמש דקות בערב).


אם יש צורך גדול להכין את השלחן וכליו, וכן את המרור ושאר צרכי הסדר, לפני צאת הכוכבים, כמו מקום רחב ידים ובני הבית מרובים, אפשר לסדר את השולחן מיד עם שקיעת החמה.


השנה, שמוצאי שבת הוא ליל יום טוב של פסח, אומרים בתפילת העמידה של נוסח ערבי מיוחד, "ותודיענו", כפי שמופיע במחזורים, שבתוכו מוזכר ענין ה"הבדלה" בין שבת ליום טוב. ומי ששכח והתפלל תפילה רגילה של יום טוב, אם נזכר באמצע הברכה, חוזר ואומר "ותודיענו", ואם כבר מסיים את הברכה, אינו חוזר להתפלל, מכיון שבלאו הכי אחר כך בזמן הקידוש, יעשה הבדלה על כוס יין כפי שנבאר.


נשים ששכחו ולא אמרו "ותודיענו" בתפילה, כשתבואנה להדליק נרות לכבוד יום טוב, תאמרנה תחילה, "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", בלי שם ומלכות. (כלומר בלי להזכיר שם ה' בברכתן). ואזנה להדליק נרות יום טוב.


בקידוש של ליל הסדר בשנה זו (תשפ"ה), צריך להוסיף גם הבדלה, וסדר הברכות בהבדלה הוא בסדר יקנה"ז שהוא ראשי תיבות:


י'ין (בורא פרי הגפן), ק'ידוש (מקדש ישראל והזמנים), נ'ר (בורא מאורי האש), ה'בדלה (המבדיל בין קודש לקודש), ז'מן (שהחיינו). ועל פי סדר זה יאמר את נוסח הקידוש, וכפי שהוא מופיע כל המחזורים והגדות. (ובבורא מאורי האשה יכול לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יום טוב

0 תגובות