מצוות ציצית על כל פרטיה

 

ציצית – כל מה שרציתם לדעת על מצוות ציצית וטלית

מהות מצוות הציצית היא בעולמות העליונים ביותר ותיקונים הגבוהים ביותר לנשמה היהודית, במאמר זה נסקור את מהות הציצית, הסודות במצוות הציצית, ולמה כדאי לך להתחיל ללבוש ציצית קבוע, גם שאתה ישן – ולנשים – למה נשים לא לובשות ציצית וטלית.

קודם כל מה זה בכלל ציצית?

הציצית היא בגד העשוי 4 כנפות, כלומר בגד עם 4 פינות וצדדים. בתיאור פשוט – מלבן עם חור עגול באמצע להכניס בו את הראש. בפינות הבגד לפי מצוות התורה צריך שיהיו 4 פתילים המשתלשלים מתוך חורים בצד כל פינה מפינות מלבן/מרובע הבד הזה. הפתילים נעשים לפי מצוות התורה ויש שיטות שונות לסדר הקשירות בהן. הציווי על מצוות הציצית נובע מפרשת הציצית הנאמרת בתוך סדר קריאת שמע:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:

ספר במדבר פרק טו

מה ההבדל בין ציצית לטלית?

הציצית שגם נקראת טלית קטן, היא בגד אותו לובשים על הגוף, יש בנושא שיטות שונות, יש כאלו שלובשים אותה על החולצה, ישנם שעל הגוף ממש, וישנם שלובשים אותה מעל לגופיה – ההבדל כמובן נובע מהבדל במנהגים ושיטות פסיקה שונות (אשכנזים, ספרדים, חסידים). הציצית היא בגד מלבני כמו שהסברנו עם חור באמצעו לראש, לעומת זאת הטלית היא בגד מלבני ללא חור לראש. הטלית נלבשת מעל הבגדים ועוטפת את האדם. הבן איש חי אומר שמומלץ מאוד לאדם לפי הסוד לא ללבוש שום בגד מעל הטלית.

אז למה לובשים ציצית ולמה זה משתלם?

רש”י הקדוש אומר בשם הגמרא וכו’ שמצוות הציצית שווה לכל המצוות הכולם, כלומר השכר אותו מקבל האדם הלובש אותה הוא שכר עצום בכל שניה, והוא זוכה כאילו הוא קיים את כל המצוות כולם באותו הזמן. כך גם רבנים ופוסקים נוספים רבים החולקים את דעתו של רש”י בנושא. רש”י מסביר, שהיא מזכירה לאדם את התורה והמצוות ולכן האדם הרואה את הפתילים של הציצית נזכר בהשם ולא חוטא.

תניא, היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד

 תוספתא מנחות ט, טז

עתיד להיות לכל לובש ציצית 2,800 עבדים

המדרש אומר שלעתיד לבוא כל מי שקיים את המצווה זוכה ל2,800 עבדים (לא מדובר על עבדים כמו עבדי הגויים – כמו שהיה בארה”ב לדוגמא, אלא לפי דיני התורה שכוללים המון דינים על כבוד עצום שניתן לעבד – פרקטית, עובד רגיל היום מקבל תנאים רעים יותר). וזאת כי בכל גדיל של פתילי הציצית ישנם 700 חוטים שמרכיבים את הפתיל, ו700 כפול 4 = 2,800 חוטים – על כל חוט עבד.

טוב זה משתלם, אבל מה הטעם שהמצווה הזאת כל כך חשובה?

מסבירים חכמי הקבלה והחסידות, הציצית היא תיקון לאור רוחני שנקרא “אור מקיף”, האור המקיף הוא הארה חיצונית לאדם, אבל היא חלק מהנשמה שלו, במקרה של גברים – חלק לא מתוקן, שהתקלקל בחטא אדם הראשון. האור המקיף הוא הארת נשמתו בחיבור עם השם שיוצר לאדם “מעטפת מגן”. אדם הלובש טלית קטן או טלית גדול זוכה להארה זאת על ידי קיום המצווה הזאת.

אור מקיף של מלכות דא”ק

מצוות הציצית מסבירים חכמי הקבלה והחסידות רומזת לצורה שבה הקדוש ברוך הוא חופף וממלא את כל העולמות הרוחניים והגשמיים מבפנים ומבחוץ בהארתו יתברך, כמו שהאור שלו יתברך מחסה את העולמות כך גם הציצית את האדם, ועל ידה נרמז סוד האמונה הקדושה – “ממלא כל עלמין” ממלא את כל העולמות ועוטף אותם – כעטיפת הטלית.

ההבדל באורות בין טלית גדול לטלית קטן

האר”י הקדוש בספרו שער המצוות מסביר שהטלית קטן מתקן את האורות המקפים הצמודים יותר לגוף האדם (הקטנים מבין השניים). והטלית גדול מתקנת את האורות המקיפים החיצוניים יותר, והחזקים יותר שמגנים על האדם ביתר עוצמה. הזוהר הקדוש בהקדמת תיקוני הזוהר כותב שהטלית נקראת מגן ותפילין נקראים חרב מפני המזיקים.

טעמים נוספים במצווה

כמובן שאין אנו יודעים דבר וחצי דבר באמיתות גודל המצווה – ואין אנו עושים אותה כדי לקבל שכר או מפני השמירה שיש בה, אלא כי השם ציווה, ובאמת את כוונתו של הבורא יתברך אין אנחנו יודעים, אנחנו עושים אותו כחוק, בלי לשאול שאלות. השם ציווה ולכן באמת אנחנו עושים, כל יתר ההסברים ותירוצים הם בבחינת קישוטים ולא הדבר עצמו.

איך יוצאים ידי חובה במצווה?

אולי ראיתם ואולי לא, אבל יש כיום ציציות שעשויות גם כותנה וחומרים אחרים. לא רבים יודעים אבל מי שלובש ציצית גופיה מכותנה או חומרים אחרים יוצא ידי חובה רק במצווה דרבנן – כלומר רק מתוך מה שציוו חכמים במסורת ממשה רבנו בהר סיני, אך לא מדאורייתא  כלומר – לפי מה שכתוב בתורה בצורה הטובה ביותר. מדאורייתא יוצאים ידי חובה רק בלבישת ציצית צמר או פשתן בלבד, כיום לא עושים טליתות וכו’ מפשתן בגלל בעיות שעטנז– לכן ראוי שכל אחד ילבש ציצית צמר בלבד  במידה והוא יכול, כיום יש גם דגמים של טלית קטן מצמר נוחה ונעימה – ולא מגרדת!

“גְּדִלִים, תַּעֲשֶׂה-לָּךְ, עַל-אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ, אֲשֶׁר תְּכַסֶּה-בָּהּ”

ספר דברים פרק כ”ב, פסוק י”ב

סגולות במצוות הציצית

לבישת ציצית היא סגולה לזכרון

הלובש ציצית קטן מתברך בזכרון יותר טוב בלימוד התורה הקדושה. חכמים מראים רמז בפסוק לסגולה הזאת בפסוק המצווה על הציצית “וראיתים אותו וזכרתם את כל מצוותי”.

שמירה מפני עבירות

הרמב”ם פוסק שאדם שיש ציצית בבגדו, מזוזה בפתחו ותפילין בראשו – כמעט אין מציאות שיחטא להשם. רש”י כמו שאמרנו אומר – הראיה של הציצית מרחיקה את האדם מהחטא.

שמירה מפני מזיקים ונזקים

התורה אומרת שאדם שלובש ציצית – הולך עם שכפ”ץ רוחני. ישנם אין ספור סיפורים על חיילים אפילו חילונים שהיו בקרבות עזים והציצית הצילה אותם פעם אחר פעם. כמובן גם אנשים פשוטים מספרים אין ספור סיפורים כאלו. אני הכותב יכול לספר גם כמה בעצמי.

כמה מנהגים והנהגות ישרות בנושא הציצית והטלית

לבישה בלילה

האשכנזים סוברים שאין חיוב ללבישת הציצית בלילה, לעומת זאת הספרדים פוסקים שצריך ללבוש בלילה את הטלית קטן. ראוי לכל ירא שמיים, ספרדי או אשכנזי ללבוש טלית קטן גם בלילה.

פתיל תכלת

בימי קדם היה באחד מפתילי הציצית פתיל אחד צבוע בתכלת העשוי מחילזון שהיה נמצא בנחלת שבט זבולון. כבר בזמנים קדמונים התכלת אבדה בגלויות, כיום ישנם שטונים שהתכלת נמצאה בחילזון שנקרא “ארגמון כהה קוצים”. רבנים רבים, ובניהם הרב הראשי רבי מרדכי אליהו זיע”א אומר: הזוהר הקדוש אומר שהתכלת תחזור אך ורק בימי המשיח והמשיך הוא שיגלה אותה בעולם, ומכיוון שלצערנו הרב עדיין בן דוד לא בא, התכלת שנמצאת בידי הטוענים שהיא נמצאה, איננה התכלת האמתית ככל הנראה, אבל אין למחות בלובשים תכלת. יש לציין, שישנם דעות בהם לא יוצאים ידי חובה שכשלובשים פתילים שצבעם איננו כצבע הבגד (לרוב דעת הספרדים – ולכן הם מקפידים ללבוש טליתות קטן לבנות בלבד.)

נשים ומצוות ציצית

למה נשים פטורות מלבישת טלית קטן וטלית גדול? על פניו הדבר יכול להיראות כאילו הדבר בא להפלות נשים מהשכר העצום שדיברנו עליו קודם. אך הדבר איננו אמת. הזוהר הקדוש והאר”י הקדוש מסבירים שהמצוות הם תיקונים. מרביתם תיקונים לחטא אדם הראשון שבו כל הגברים היהודים היו בתוך אדם, והנשים היהודיות היו בתוך חוה. במהלך החטא (שרובו סוד, ולא הם לא אכלו תפוח) נפגמו חלקים שונים בעולמות העליונים והתחתונים – וכמובן בנפש האיש והאישה היהודים. אם תשימו לב, לגברים יהודים יש המון מצוות ולנשים יש מעט, הסיבה לכך היא שהנשים עשו חטא קטן הרבה יותר, ולכן הם לא צריכות את כל המצוות. לא רק זאת האר”י הקדוש בשער הגלגולים אומר שאישה ששומרת מצוות, אפילו בצורה בסיסית (בסיסית – ללא הידורים, אלא רק הלכות לפי הדין, יש להתייעץ עם רב בנושא) לא רואה כמעט פני גיהנם, לעומת הגברים שמפני ריבוי החטאים והפגמים מגיעים בגלגולים ועוברים תיקונים שונים ומשונים לאחר בפטירה וכמעט אין מי שיחמוק מהם. ובנוסף אומר האר”י הקדוש  שמרבית הנשים כלל לא מגיעות כדי לתקן את נשמתן אלא מפני שהם רוצות ובחרו בעולם העליון לעזור לחצי השני שלהם, לגבר שלהם. מכאן אנו מבינים גם בהקשר למצוות הציצית – נשים יותר מתוקנות ולכן הן פטורות מהמצווה.

כֹּֽה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם׃

זכריה ח כג

באדיבות חנות אתר אשובה

צבעים על בגד הטלית קטן או גדול

ישנם סוגי טליתות וציציות רבים, ישנם צבעוניים מאוד וישנם עם פסים שחורים – וישנם לבנות לחלוטין. הספרדים המשתדלים לצאת לכתחילה לדעת מרן השולחן ערוך משתדלים לקנות טלית ללא צבעים בכלל העשויה צמר ב100% – כולל העטרה והפינות. ולדעת העדות האחרות אין הבעיה ללבוש טלית צבעונים אפילו בצבעי הקשת. מנהג חב”ד הוא ללבוש טלית עם בטנת משי ופינות משי ללא עטרה, ומנהג יתר החסידים הוא ללבוש רק עם פינות משי ללא בטנה.

חסידים ומנהגים בתוך החסידויות

החסידים נוהגים לעשות 2 חורים בכל פינה בטלית גדול או בטלית קטן ולהשחיל את הפתילים בתוך 2 החורים. מנהג חסידות חב”ד הוא להשים 2 חורים באלכסון אחד לשני בכל פינה ודרכם להשחיל את הפתילים. המנהג של רבים מחסידות ברסלב (האשכנזים מתוכם) ללכת עם פתיל תכלת בנוסף.

האם מקבלים עונש על אי לבישת ציצית?

לא, אין כל חיוב ללבוש ציצית. אבל המדרש אומר – שבזמן הפורענות הקדוש ברוך הוא בודק מי רדף אחרי קיום מצוות, גם כאלו שהוא לא היה חייב בהם מלכתחילה, כלומר החיוב הוא לא על כל אחד, אלא רק על מי שיש לו בגד עם 4 כנפות, אבל השם בזמן שיש צרות על עם ישראל בודק – האם רצית לקיים מצוות? האם רדפת אחריהם? ומי שרדף אחרי המצווה, השם מגן עליו יותר. כמו כן האר”י הקדוש אומר שאדם צריך להשתדל לקיים את כל המצוות כולם בכל פעם שהוא בא לעולם ומי שהחסיר מצווה – יחזור לעולם רק כדי להשלים אותה – בקיצור לא משתלם ללכת בלי טלית קטן.

האם לובשים ציצית בפנים או בחוץ?

בוודאי אתם מכירים את זה, הציציות של הבחור ישיבה שמתנפנפות בחוץ – אז זהו, שישנם רבים שלובשים טלית קטן, אבל לא מוצאים אותה החוצה. רבי חיים ויטאל משם האר”י הקדוש (שהיה תלמיד האר”י המוהבק) אמר שלא טוב ללכת עם הציציות בחוץ ושזה גורם שליטה לחיצונים ויניקה להם על השפע האדיר שזורם דרך קיום המצווה הזאת, וכך פוסק הבן איש חי. באופן מפתיע מצטרף אליו הרב עובדיה יוסף זיע”א שגם פוסק כמותו (לרוב הוא חולק על הבן איש חי). לעומת זאת האשכנזים סוברים לפי הפשט שיש עניין גדול לראות את הפתילים וכך לזכור את המצווה והמצוות כמו שאמר רש”י.

מי קושר את הציציות?

חשוב לקנות ציצית עם כשרות טובה, כך רק יהודים יראי שמיים ואברכים הם הקושרים של הציצית, יש בכך חשיבות גדולה. ציצית בטווית מכונה לרוב נקשרות על ידי יהודים כאלו ואחרים, לפעמים אפילו לא יראי שמים כלל. נשים וילדים שאינם מחויבים בלבישת הציצית אינם יכולים לקשור ציצית. לפני הקשירה יש לומר “לשם מצוות ציצית” ואסור לדבר לאורך הקשירה – אך מותר לשמוע דברי תורה, כל עוד הם לא מסיחים את הדעת.

האם יש ערך בקניית פתילים ניפוץ לשמה?

ישנו הידור שנקרא “ניפוץ לשמה”, הכוונה בכך היא שגם את הצמר הכינו לשם המצווה. ישנם רבנים שאומרים שיש בכך הידור, אך הרב מרדכי אליהו זיע”א סובר שאין בכך הידור.

מה מברכים על ציצית?

במידה ולובש טלית קטן מברך “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצווינו ללבוש ציצית”, במידה וישן עם הציצית לדעת הבן איש חי לא יברך עליה, ויכוון שהוא מתעטף בטלית גדול לפטור את הטלית קטן. לדעת הרב עובדיה ימשמש בפתילים ויברך. הברכה על טלית גדולה היא “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצווינו להתעטף ציצית”.

האם יש ללבוש ציצית תכלת?

לדעת הרב מדרכי אליהו בשם הזוהר רק מלך המשיח יגלה את ציצית התכלת לאחר התגלות המשיח, ולכן הציציות תכלת שיש היום וודאי אינם עם התכלת המקורי.

מה הערך של מצוות ציצית?

גדולה מצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה את כל המצות כולן. שנאמר: “וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'”. ציצית בגימטריא ת”ר (410), ח’ חוטין וה’ קשרים הרי תרי”ג (613). לכן צריך כל איש להיות נזהר, שיהיה לו טלית קטן, שיהא מלובש בו כל היום. ויהיה של צמר רחלים לבן, וגדול כשיעור, דהיינו ג’ רבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב, ויש אומרים אמה על אמה. ואותן שעושין את הטלית קטן תפור מן הצדדין, צריכין ליזהר שיהיה מן כל צד פתוח, רוב הנראה לעיניים, ואפילו על ידי קרסים לא יחובר. גם יהא כל אדם נזהר שיהיה לו טלית גדול בציצית, שיתעטף בו בשעת תפלה, ויהדר שיהיה לו טלית נאה. וכן כל המצות צריך לעשותן בהידור בכל מה דאפשר, דכתיב: “זה אלי ואנוהו”, ודרשינן: “התנאה לפניו במצות”. וידקדק לקנות ציצית מאיש נאמן, שיהיה בטוח שנעשו בטויה ובשזירה בפירוש לשמה וכמצותן, ויהיו ארוכים כשיעור. (קיצור שולחן ערוך)

מה הגודל המינימלי לבגד שחייב בציצית?

הנקב שמכניסין בו את הציצה, לא יהא רחוק משפת הבגד, הן באורך הן ברוחב, יותר מן שלשה אגודלין, (יש אומרים דגודלין אלו מודדין במקום הקצר שבאגודל, דהיינו בראשו, ונכון להחמיר כן, עיין שערי תשובה), כי למעלה משלשת אגודלין, לא מקרי כנף הבגד אלא בגד. ואם עשה את הנקב למעלה משלשה אגודלין, אף על פי שכשקושר את הציצה, מושך את הקשר, ומקמיט מן הטלית עד שבא הנקב למטה, מכל מקום פסול. ואם לאחר שתלה את הציצה בנקב, שהוא למעלה מן השיעור, חתך בנקב כדי שתתלה הציצה למטה מג’ פסול משום “תעשה ולא מן העשוי”. וגם לא יהא הנקב קרוב לשפת הבגד, בין באורך בין ברוחב, פחות מכשיעור שיש מן הקשר האמצעי של אגודל עד סוף הצפורן, כי למטה מזה גם כן לא מקרי כנף אלא תחת הכנף. ואם היה הנקב רחוק כשיעור, אלא שעל ידי משיכת הקשר, נקמט שפת הטלית, ואין בו כשיעור, מכל מקום כשר. והחוטין שהם בשפת הטלית ואינם ארוגין, יש ספק אם נמדדין לשיעור זה או לא, על כן צריכין לחתכם משם, קודם קשירת הציצית. בטלית קטן, נוהגין קצת לעשות, שני נקבים זה אצל זה כמו צירי, ומכניסין בשניהם את הציצית, והן תלויות על הטלית מבחוץ. (קיצור שולחן ערוך)

מה עושים אם נקרע הנקב?

אם בשעת קשירת הציצית, היה הנקב רחוק כשיעור, ואחר כך נקרע קצת הנקב, או שפת הטלית, עד שהציצה היא בפחות משיעור הריחוק מהקצה, לא נפסלה בכך. כי לא הקפידה התורה, שלא תהא הציצה תחת הכנף, אלא בשעת עשיה, שנאמר: “ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם וגו'”. ומכל מקום לכתחילה טוב לעשות אימרא סביב הנקב, וכן בשפת הטלית, שלא יפחת משיעור קשר אגודל. (קיצור שולחן ערוך)

מתי בודקים את הפתילים בכל יום?

קודם שיתעטף בטלית, יבדוק את הציציות אם הן כשרות. וצריך לבדוק גם את החוטין שהן בתוך הנקב, ואת הכריכות, וגם יפריד את החוטין שלא יהיו מהודקין זה בזה. ואם נשתהה לבא לבית הכנסת, שבעוד שיפריד את הציצית ויבדקן, יתבטל מלהתפלל עם הצבור, אינו צריך לבדקן ולהפרידן. (קיצור שולחן ערוך)

האם ניתן לברך על ציצית בלילה?

אין מברכין על הציצית אלא ביום, ולא בלילה. ולכתחילה יזהר שלא יברך עליהם עד שיהא כל כך, שיכיר בין תכלת ללבן. ואם לבש את הטלית קטן בעוד לילה, ולא בירך עליו, או שלבשו בעוד שלא היו ידיו נקיות, ולכן לא בירך עליו, אזי כשהוא מברך על הטלית הגדול, יכוון בברכה זו גם על הטלית קטן. ומי שאין לו טלית גדול, אם לובש את הטלית קטן ביום וידיו נקיות, יברך עליו על מצות ציצית (הוא”ו בפתח), ואם לובשו כשאינו יכול לברך עליו, אזי אחר כך כשהוא יום וידיו נקיות, יקח את הציצית בידיו, ויברך על מצות ציצית. ואם ישן בטלית קטן, לא יברך עליו אחר כך כלל, אך כשמברך על טלית גדול יכוין לפוטרו. (קיצור שולחן ערוך)

האם ניתן לעשות טלית שלא מצמר?

סתם צמר האמור בתורה ובפוסקים, הוא צמר רחלים ואילים. וטלית שהשתי הוא של צמר, והערב הוא של צמר גפן או משי וכדומה, או להיפך שהערב הוא של צמר, והשתי הוא ממין אחר, ירא שמים לא יברך על טלית כזה, משום דיש אומרים דגם ציצית של צמר אינן פוטרין רק בגד שהוא ממינו. וכן טלית של משי והציצית הן צמר, לא יברך עליו, אלא יברך תחלה על טלית של צמר ויתעטף בו, ואחר כך יסירו ויתעטף בזה. אך אם גם הציצית הן של משי, יכולין לברך עליו. (ולא שכיחי במדינתנו ציצית של משי, דהא ציצית בעינן טויה לשמה). ואם מקצת ציצית של משי, ומקצתן של צמר, גרע טפי ואין לעשות כן. (קיצור שולחן ערוך)

פתיל שנפרם – האם כשר?

חוטי הציצה צריכין להיות שזורין ואם איזה חוט נפרד משזירתו, אזי כל הפרוד נחשב כאלו נקצץ ואינו. (קיצור שולחן ערוך)

האם מותר להחליף פתילים לטלית גדול או קטן?

אם רוצה להסיר ציצית מן הטלית, כדי לתלות בו ציצית אחרות יותר יפות, או מפני שנפסק אחד מן החוטין, ורוצה לתלות שלמות, אף על פי שגם הראשונות עדיין כשרות, מכל מקום מותר, כיון שאינו מבטל את הטלית מן הציצית. ואדרבה יתלה בו ציצית יותר יפות, ויהא נזהר שלא ישליך את הראשונות למקום בזיון. (קיצור שולחן ערוך)

מה הדין של מי שלא לובש ציצית?

הלובש בגד שהוא חייב בציצית בלא ציצית, הרי זה ביטל מצות עשה, וצריכין להשגיח בקצת בגדים, העשוין באופן שיש להם ארבע כנפות, צריכין לחתוך קרן אחד שיהא עגול. אבל אם כפל את הקרן, ותפרו בענין שנראה עגול, לא מהני, דכל מה שלא חתכו עדיין מכלל הבגד הוא, וגדול עונש המבטל מצות ציצית. והזהיר במצות ציצית, זוכה ורואה פני השכינה. (קיצור שולחן ערוך)

מידות

כדי לצאת ידי חובה לכתחילה חשוב שהציצית תהיה 2 אמות על אמה לפחות – לדעת החזון איש המידה היא 1.2 מטר אורך על 60 ס”מ, ולדעת הגאון רבי חיים נאה המידות הם לפחות 98ס”מ אורך על 48ס”מ רוחב. חזון איש גם מקפיד שבכתפיים יהיה קצת “נפילה” כלומר שגוף הטלית קטן יהיה גדול יותר מרוחב הכתפיים.

עצה מבעל השולחן ערוך זיע”א

רבי יוסף קארו בשולחן ערוך אומר שמומלץ לפני שבת לבדוק את הפתילים אם ישנם פתילים שהתרופפו ולהדק אותם לאחר שאומרים “לשם מצוות ציצית” – אסור לדבר בשעה שמהדקים את הקשרים. כמובן יש לנטול ידיים לפני הקשירה.

חורי הפתילים

כדי לצאת ידי חובת גם החזון איש וגם הגר”ח נאה נוהגים לעשות את החורים לפחות במרחק של 3-4.5 ס”מ משולי הבגד לכל צד. התימנים מקלים בזה והחורים שלהם יותר רחוקים מהשיעורים האלו. כמו שציינו חב”ד נוהגים לעשות 2 חורים באלכסון, ויתר החסידויות נוהגות לעשות 2 חורים מקבילים.

מנהיגים מהאר”י הקדוש והבן איש חי זיע”א

הבן איש חי מביא משם האר”י הקדוש שיש חשיבות גדולה לישון עם ציצית גם בלילה. כמו כן הוא אומר שחשוב מאוד במיוחד למי ששורש נשמתו מקין והבל להניח ולקפל את הטלית על הכתפיים תמיד (שורש נשמתם הוא מהכתפיים של אדם הראשון – כמובן יש בכך סודות עמוקים). האר”י הקדוש אומר לפי הזוהר הקדוש שחשוב מאוד ללכת מעוטף בטלית ותפילין (בשבת ללא התפילין) לבית הכנסת – ומי שעושה כך מלאכים מלווים אותו ומברכים אותו לאורך הדרך.

אופן הלבישה של טלית קטן

בודקים שכל הפתילים קשורים כמו שצריך, במידה והקשרים התרופפו אומרים “לשם מצוות ציצית” ומהדקים את הקשרים ולאחר מכן לובשים את הבגד ומברכים.

אופן העטיפה בטלית גדול

ישנם מנהגים רבים, מומלץ לבקש מרב שסומכים עליו והוא ירא שמיים להסביר את המנהג שרלוונטי בעבורכם. גם כאן חשוב לבדוק את הפתילים – אם הקשרים התרופפו ולקשור כמו שנאמר למעלה.

הכוונות בעת לבישת הציצית

לפני תפילת שחרית, ולפני לבישת התפילין לובשים טלית קטן ואז טלית גדול (כמובן לאחר ברכות השחר) “הריני מכוון להתעטף /ללבוש ציצית כמו שצווינו הבורא יתברך שמו לקיים את מצוותיו כחוק, ללא הבנה כי הוא ציווה אותי, והריני מכוון לקיים מצוות ציצית לדעת רבינו האר”י ורבי שמעון בר יוחאי ודוד המלך ויותם בן עוזיהו עליהם השלום, והריני מכוון להתעטף /ללבוש כנגד כל המצוות כולם ולעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי.” במידה והוא לבוש בטלית קטן יש לכוון גם לפתור את הטלית קטן לדעת הבן איש חי. ראוי לומר (לכל העדות ומהנהגים) את תפילת הלשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא שחיבר הבן איש חי זיע”א לפני עטיפת הציצית (המופיעה בסידורים).

סוגי קשירות

ישנם סוגי קשירות רבים ולפי המנהגים השונים והפוסקים השונים, לדוגמא: קשירת רמב”ם, קשירת ראב”ד, קשירה ספרדית רגילה, קשירת בן איש חי, קשירת בן איש חי לפי הרש”ש הקדוש, קשירת חב”ד, קשירת אשכנזית:

קשירת רמב”ם: קושרים 7 או 13 חוליות

קשירת ראב”ד: נוהגת רק עם פתיל תכלת.

קשירה ספרדית רגילה (טלית קטן): 5, 6, 5, 10 כמניין 26 (שם הוי”ה ברוך הוא)

קשירת בן איש חי: קשירה ייחודית בטלית גדול 7, 8, 11, 13

קשירת בן איש חי לפי הרש”ש הקדוש והאר”י הקדוש: (טלית גדול) 7, 8, 11, 13 – הקשירה מבוצעת בצורה של ליפוף וקשירה בתוך הקשירות עצמן, צריך לבקש קשירה כזאת מקושר מומחה.

קשירת חב”ד: קשירה במניין ל”ט 39 כמניין “הו”יה אחד” – הקשירה דומה לקשירת בן איש לדעת הרש”ש והאר”י הקדושים

קשירת אשכנזית: 7, 8, 11, 13

מה עושים עם ציצית שנהרסה / בלתה

נהגו לגזור את הפתילים ולהשים אותם בגניזה, ואת גוף הטלית/ציצית להשים בתוך 2 כיסויים (לרוב שקיות סופר) סגורים בתוך האשפה בצורה הכי מכובדת שאפשר. הטלית איננה תשמיש קדושה אלא תשמיש מצווה ולכן הדין שלה שונה מאשר תפילין, מזוזות וספרי תורה שנחשבים תשמיש קדושה וחייבים בגניזה מלאה