רעידת אדמה

מהי רעידת אדמה?

רעידת אדמה יכולה לגרום לפגיעה קשה ברכוש ובנפש בתוך שניות ספורות. לפניכם הסבר על האופן שבו היא מתרחשת, והגורמים שמשפיעים על היקף הנזקים בעקבותיה מהי רעידת אדמה רעידות אדמה הן דבר שבשגרה. ברחבי העולם מתרחשות עשרות אלפי רעידות אדמה מדי שנה, רובן המכריע חלשות בעוצמתן ואינן גורמות לנזק כלשהו. לצד הרעידות החלשות, מידי פעם מתרחשות רעידות אדמה חזקות מאוד שעלולות לגרום לאסונות המוניים המלווים באלפי הרוגים ופצועים ובהרס רב של מבנים ותשתיות באזורים המאוכלסים בצפיפות.רעידות אדמה יוצרות תנודות בפני השטח כתוצאה משבירה ותנועה מהירה בין גופי סלע בתת-הקרקע לאורך אזורי חולשה המכונים שברים או העתקים. בנוסף, רעידות אדמה אף עלולות לגרום לתופעות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי. לפירוט תופעות הטבע הגיאולוגיות שעלולות להתרחש בעקבות רעידת אדמה.

גם את ארץ ישראל פקדו רעידות אדמה הרסניות פעמים רבות לאורך ההיסטוריה. הניסיון מלמד, כי בכל מקום שבו התרחשו רעידות אדמה בעבר, צפויות להתרחש רעידות אדמה גם בעתיד. על פי הידע הקיים, בישראל תתרחש בעתיד רעידת אדמה חזקה, אולם לא ניתן לדעת מתי ובאיזו עוצמה.

לא ניתן למנוע את רעידת האדמה או הצונאמי שעלול להגיע בעקבותיה, אולם בכוחנו לצמצם את הנזקים. היערכות מראש לרעידת אדמה משפרת משמעותית את היכולת להציל חיים ולהשתקם לאחר מכן. הניסיון שנצבר בעולם מוכיח, כי נקיטת פעולות היערכות  והיכרות , מצמצמים נזקים ומאפשרים להתאושש במהירות 

מדוע מתרחשות רעידות אדמה?

כדור הארץ עטוף בשכבה שנקראת קרום כדור הארץ ושעליה נמצאים הנופים המוכרים לנו - יבשות, אוקיינוסים, הרים, עמקים וכל מה שבני האדם בנו עליהם. קרום כדור הארץ הוא שכבה דקה יחסית, שהעובי שלה נע בין 5 ל-70 ק"מ, מתוך קרוב ל-6,400 ק"מ רדיוס כדור הארץ

שכבת הקרום אינה עשויה מקשה אחת והיא מכסה לוחות עצומים הנקראים "לוחות טקטוניים". הלוחות אינם זהים זה לזה בגודלם, חלקם לוחות ענק הכוללים חלקי אוקיאנוסים ויבשות, ואחרים קטנים יחסית. כלומר, הלוחות והיבשות אינם חופפים אלו לאלו. כך למשל אירופה ואסיה הן שתי יבשות נפרדות, אך שתיהן ממוקמות על גבי לוח טקטוני אחד.

בגבולות המגע שבין הלוחות יש העתקים ארוכים ועמוקים ובקעים המכונים "רכסים אוקיאניים" המפרידים ביניהם. רעידות האדמה החזקות ביותר בכדור הארץ מתרחשות לאורך גבולות הלוחות הללו. עם זאת, גם על הלוחות עצמם מתרחשות רעידות אדמה לאורך קווי חולשה רבים, המכונים "העתקים".

מתחת לקרום כדור הארץ (כלומר מתחת ל"לוחות הטקטוניים") נמצא חומר סלעי במצב צבירה צמיג מאוד, בשל הטמפרטורות הגבוהות והלחצים הגבוהים הקיימים בעומק זה. חומר זה נמצא בתנועה איטית מתמדת ומפעיל על הקרום כוח דחיפה חזק. כאשר הכוח הזה גובר על כוח החיכוך שבין גופי סלע המרכיבים את הקרום, חלה שבירה ותזוזה של הסלעים לאורך ההעתקים. התזוזה הזאת מלווה בשחרור של אנרגיה ומרעידה את פני האדמה, וכך למעשה מורגשת רעידת אדמה. הנקודה שבה החלה התנועה היחסית מכונה "מוקד רעידת האדמה".

במהלך ולאחר רעידת אדמה חזקה צפויה להשתחרר האנרגיה שהצטברה עד לאירוע רעידת האדמה. שחרור האנרגיה הוא הליך מתמשך שבא לידי ביטוי גם ברעידות משנה רבות, המתרחשות מיד לאחר רעידת האדמה, אך גם בימים ואפילו בחודשים שלאחריה. גם רעידות המשנה יכולות לגרום להתמוטטות מבנים, בעיקר אלה שנחלשו ברעידת האדמה הראשונה.

איך אומדים את עוצמתה של רעידת אדמה?

סיסמולוגים (חוקרי רעידות אדמה) מודדים את המגניטודה (העוצמה היחסית) של רעידת האדמה, המבטאת את כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה עצמה (ולא מתייחסת למקום שבו הורגשה רעידת האדמה). המגניטודה נמדדת בעיקר בעזרת סיסמומטרים, מכשירים המודדים תאוצות של תנודות הקרקע. יש כמה שיטות להערכת המגניטודה, שהמוכרת ביניהן היא סולם ריכטר, על שמו של הסיסמולוג האמריקאי שפיתח אותה בשנת 1935, צ'ארלס ריכטר.

"סולם ריכטר" מודד את המגניטודה באמצעות מדידת התנודה המרבית הנרשמת בתחנה בפני השטח. סולם ריכטר אינו נמצא עוד בשימוש ומזה מספר עשרות שנים, המגניטודה של רעידות אדמה נקבעת ומחושבת בהתאם להערכת הממדים של ההעתק כגון שטח ההעתק שקרע את פני השטח, הכמות הממוצעת של ההסטה לאורך ההעתק והכוח שהיה דרוש על מנת להתגבר על החיכוך בין הסלעים, בשיטה המכונה סולם מגניטודה לפי מומנט.

כל ערך של עוצמה בסולם המגניטודות של רעידת אדמה גדול פי עשר מקודמו בתזוזה ופי 32 בכמות האנרגיה. כך, רעידת אדמה בעוצמה 6, חזקה פי עשר מרעידת אדמה בעוצמה 5 ופי מאה מזו בעוצמה 4.

לרוב, רעידות אדמה בעוצמה הנמוכה מ-3 אינן מורגשות על ידי בני אדם. רעידות אדמה בעוצמה בינונית, בעוצמה 5.5-4.5 למשל, מורגשות על ידי הציבור ועלולות לגרום לנזקים קלים, המתבטאים בעיקר בסדקים קלים בקירות מבנים,ובנפילת חפצים ורעד שמורגש על ידי אנשים. רעידות אדמה בעוצמה 6 ומעלה עלולות לגרום לנזקים כבדים בנפש וברכוש.

רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה בעולם עד כה הייתה בצ'ילה, ב-22 במאי 1960, ועוצמתה הייתה 9.5. רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה בישראל הייתה בעוצמה של 7.2 במפרץ אילת, בשנת 1995. רעידות חזקות יותר באזורנו מוערכות מדיווחים היסטוריים כגון התנ״ך, מכתבים לאפיפיור, או לקהילות יהודיות בחו״ל, תיאורים של נוסעים ועוד.

היקף הנזקים כתוצאה מרעידת אדמה

היקף הנזקים בנפש וברכוש כתוצאה מרעידת אדמה מושפע ממספר גורמים עיקריים:

• מרחק מהמוקד ועוצמת הרעידה - ככל שהרעידה חזקה יותר וככל שקרובים יותר למוקד רעידת האדמה, תנודות הקרקע חזקות יותר ועלולות לגרום להרס משמעותי יותר של מבנים ותשתיות.

• מצב המבנים והתשתיות - מבנים ותשתיות שאינם מתוכננים על פי התקן לרעידת אדמה, או לחילופין התיישנו מאוד, עלולים להיפגע ולהתמוטט ברעידת אדמה.

• תנאים גיאולוגיים - מבנה הקרקע ועמודת הסלעים, כלומר האם הקרקע רכה, או סלעית. כך למשל, קרקע רכה עלולה ליצור הגברה של תנודות הקרקע, באופן שבו רעידת אדמה תורגש בצורה חזקה יותר. יש תופעות גיאולוגיות נוספות שעלולות להחריף את הנזקים של רעידת אדמה, למשל גלישת קרקע במקום עם טופוגרפיה תלולה, התנזלות כאשר הקרקע רכה, או קריעת פני השטח בסמוך למוקד רעידת האדמה.

• צפיפות האוכלוסייה - ברעידת אדמה שמתרחשת במקום עם צפיפות גבוהה, מספר רב יותר של אנשים עלול להיפגע ככל . זאת לעומת רעידת אדמה שמתרחשת במקום שאינו מאוכלס ולכן לא צפויים נזקים לנפש ורכוש.

• מוכנות האוכלוסייה - ככל שהאוכלוסייה נערכת מראש לאפשרות של רעידת אדמה, לרבות הכנת הבית והכרה ותרגול של הנחיות בזמן רעידת אדמה ולאחריה - סיכויי ההישרדות גדלים