מימונה(מופלטה)

 מימונה הוא מנהג של יהודים שמוצאם מצפון מערב אפריקה, ובעיקר יהודי מרוקו. זוהי חגיגה הנערכת במוצאי שביעי של פסח (בישראל – כ"ב בניסן, בחו"ל – כ"ג בניסן)

מקור השם "מימונה" הוא במרוקו, כאשר "מימונה" מלשון אמונה. הסיבה לכך הוא שמנהג המימונה החל כדי לחזק את רוח העם, שראו שהנה עבר חג הפסח, ואנו עדיין לא נגאלנו. מימונה הוא מלשון אמונה, כדי לעודד אחד את השני ולהזכיר כי אנו עדיין מאמינים בביאת המשיח במהרה בימינו.

דעת נוספת היא שמימונה היא הילולת אביו של הרמב"ם, שביום זה חל תאריך פטירתו.

 

במהלך המימונה נהגו לעבור מבית לבית לחזק את קשרי הידידות והאהבה בין בני ישראל. מדובר בלילה של הכנסת אורחים, כאשר החוגגים נוהגים להשאיר את הדלת פתוחה, כדי להעניק לכל המעוניינים אפשרות להיכנס – ולאו דווקא לבני משפחה או למי שהוזמן על ידי בעלי הבית.

הכיבוד שמונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את   המופלטות,  מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.

 המופלטה  ושאר מאכלי החמץ שאוכלים במימונה הם כדי להראות שמה שנמנענו מאכילת החמץ בפסח הוא רק מחמת ציווי ה', ועל כן בעת שהחג יוצא אפשר לאכול חמץ.  המופלטה עשויה מבצק רגיל, והיא מטוגנת ואינה אפויה, וגם בלילתה רכה, בשל כך ברכתה "בורא מיני מזונות". אולם, אם אוכל ממנה כמות של 216 גרם - יטול ידיים ויברך עליה תחילה ברכת המוציא, ובסוף ברכת המזון.

המעדנים שנאכלים במימונה הם לרוב מתוקים, כנראה שהסיבה לכך היא כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. המאכלים מכילים תמרים, שקדים, אגוזים ובטנים – ללא חמץ כלל. את המאכלים העשויים מקמח, מכינים דקות ספורות לפני ההגשה.

האיחול הרווח במימונה הוא "תרווחו ותסעדו", שמשמעותו היא: שיהיה לכם רווח והרווחה, ובעקבות כך תוכלו גם אתם לסעוד ולעזור לזולת.

לצערנו, ישנם אנשים שהוציאו את מהות החג הזה מהקשרו, ועושים בו מעשים שאינם על פי רוח התורה. יש לפרסם לכולם להקפיד לשמור על קדושת מחנה ישראל, ולחגוג בצורה קדושה וצנועה, וה' ישמרנו מכל רע.

בדרך כלל יום המימונה חל באותו יום של אסרו חג (דהיינו היום שאחר סיום חג הפסח). וממילא לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לשמוע מוזיקה    באסרו חג של פסח. (בספר "רבנו" עמוד  רמב מובא בשם הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהתיר לשמוע מוזיקה    באסרו   חג של פסח. וכן בספר "כי בא מועד" על ספירת העומר, עמוד מב סעיף פו,   ובשו"ת   " ישא   יוסף" חלק ד', סימן קיז ).

אף על פי שהסתיים כבר חג הפסח והתחילו מנהגי העומר.