לערוך קידוש בבית הכנסת

 

1.  

הרב אושרי אזולאי

תשובה: איתא בגמ' בגיטין (לח:) לגבי שתי משפחות היו בירושלים ושתיהן נעקרו. וע"ש בפרש"י (ד"ה בעידן, בפירושו השני) שכתב שנעקרו משום שאכלו סעודה בע"ש ונכנסו לשבת ללא תאוה, ע"ש. ויש להקשות הרי בגמ' (פסחים צט:) דעת ר' יוסי שבערב שבת הולך ואוכל עד שתחשך. ופסקו כל הראשונים הלכה כר' יוסי משום דקי"ל הלכה כר' יוסי מחבירו. ואמאי לא חיישינן למה שכתוב בגמ' בגיטין. ובראשונים תירצו כמה תירוצים בזה (עי' מגיד משנה פ"ל מהל' שבת ה"ד). והנה אף שהסבירו שדעת ר' יוסי הוא שאין לחוש שלא לאכול שבת בתאבון שהרי לשיטתו הולך ואוכל עד שתחשך, אבל גם ר' יוסי ס"ל שמשהגיע זמן סעודת שבת, מצוה לאכול לתאבון ולכן יזהר שלא לאכול מיני מזונות וכיוצ"ב קודם שיאכל סעודת שבת כדי שיהא תאב לאכול (עי' מ"א סי' רמט ס"ק ו). ועי' בבאו"ה (סי' רמט ד"ה מותר), מש"כ בזה.

זה מלבד שהגר"א (הו"ד בספר מעשה רב אות קכב והעתיקו הבאו"ה סי' רעג ס"ה ד"ה כתבו) אף בקידוש היום, לא היה מקדש אלא במקום סעודה גמורה ולא מיני תרגימא ויין. ולא היקל בזה כדעת הגאונים (ועי' בבאו' הגר"א סי' רעג ס"ה). גם הגאון רע"א בחידושיו על הש"ע (שם) כתב לדייק מד' תר"י שרק בפת יוצאים ידי חובת קידוש במקום סעודה, ושכ"ה דעת הרא"ש, ע"ש. גם בחסד לאלפים (סי' רעג ס"ד) כתב שגם אם שתה רביעית יין ואפילו אכל כזית פת כיסנין בבוקר, הטוב לחזור ולקדש על שלחנו שיהיה קידוש במקום סעודה העיקרית. ומנהג אנשי מעשה שתכף בצאתם מבית הכנסת זריזין מקדימים למצוות ומקדשים על שלחנם ואוכלים סעודת שחרית ואין טועמים שום דבר מקודם, זהו דרך ישרה, ע"ש. ובשו"ת שלמת חיים (סי' רנה) כתב דמי שלא קיים הסעודה כדעת הגר"א בפת אלא במיני תרגימא וכדו', עדיף שיעשה קידוש שוב בתחילת סעודתו, כדי לקיים קידוש כדעת הגר"א, ע"ש. ועוד שפעמים ושותים שתיה חריפה (בפרט במקומות שאין כל הציבור יראי ה' וחושבי שמו) ויש לחוש לקלות ראש בבית הכנסת. וכמש"כ המ"א (סי' קנא ס"ק ה) שסעודת מצוה מותרת בבית הכנסת, כל שאין בה חשש שכרות וקלות ראש. גם בשדי חמד (מערכת בית הכנסת, אות מ) יצא כנגד השותים משקאות חריפים בבית הכנסת שאין להם יסוד. ועי' ביבי"א (ח"י חאו"ח סי' יד) שהביאו. והרואה יראה ביבי"א (ח"ט חאו"ח סי' קח אות עח) שיצא מנקודת הנחה שסעודה שלישית אין בה חשש שכרות וקלות ראש ולכן שרי לעשותה בבית הכנסת. הא אם יש חשש בעלמא לשכרות וק"ו בודאי, אין לעשותה. וגם פעמים שיש שם בעקבות כך שיחה בטלה וקלות ראש בבית הכנסת. ועי' ביבי"א (ח"ג חאה"ע סי' י אות ח) שדן האם שרי לעשות חופות בבית הכנסת ושם בתו"ד כתב שאם עורכים שלחנות במאכל ומשתה כנהוג ואינם שומרים על קדושת המקום ע"י שיחה בטילה וליצנות ושחוק וק"ר ואצ"ל שבאים לידי שכרות והוללות שבודאי שמצוה למחות ולבטל מנהג רע כזה שהוא אותיות 'גהנם' ולגדור גדר לבל יערכו שם חופות בבית הכנסת, ע"ש