המשך דיני אכילת מאכלי בשר ומאכלי חלב על שלחן אחד

 

ביארנו, שאסור לאכול מאכלי חלב, כאשר מונחים על השלחן מאכלי בשר. מפני שיש לחשוש שמא האוכל, יבוא לטעום מהמאכלים המונחים על השלחן, ויכשל באיסור חמור של אכילת בשר וחלב. והזכרנו שאין הבדל בדין זה, אם מדובר באדם שיושב לבדו לאכול, או שמדובר בשני אנשים שיושבים זה לצד זה, והאחד אוכל מאכלי בשר והשני מאכלי חלב, שבין כך ובין כך הדבר אסור בהחלט.

הנחת "היכר" על השלחן
אפילו שני אנשים המכירים זה את זה, ואפילו בני משפחה אחת, יכולים לאכול בשר וגבינה על שלחן אחד, באופן שישימו "היכר" על השלחן, שיזכיר להם שאסור להם לאכול זה ממאכליו של רעהו. וכגון שיאכלו כל אחד על מפה אחרת, או שישימו ביניהם איזה סימן להפריד ביניהם, כמו כיכר לחם וכדומה, שאינם משתמשים בה בשעת סעודתם. אך יש תנאי בדבר, שאותו סימן "היכר" יהיה דבר גבוה קצת ובולט לעין, כגון כיכר לחם או קנקן וכדומה, אבל אין להסתפק בהיכר מועט כגון טבעת וכדומה, שעדיין יכולים לטעות בלא לשים לב להיכר שביניהם ולאכול זה ממאכליו של זה.

אנשים שמקפידים שלא לאכול מצלחת אחת
אפילו שני בני אדם המכירים זה את זה, אבל מקפידים שכל אחד לא יאכל מצלחתו של השני, חייבים לשים ביניהם היכר בשעה שאוכלים ביחד בשר וחלב, שעדיין חששו חכמים שלא יכשלו באכילת בשר בחלב.

הנחת "היכר" לאדם שאוכל לבדו
יש לציין, שכל מה שכתבנו לגבי הנחת "היכר" על השלחן, להבדיל בין הבשר ובין החלב, דבר זה מועיל רק באופן שמדובר בשני אנשים שאוכלים יחד על השלחן,  שאז אנו אומרים, שגם אם אחד הסועדים יטעה ויבוא לאכול ממאכלי חברו, הרי חברו יזכיר לו שאסור לו לאכול ממאכליו. אבל אם מדובר רק באדם יחידי שאוכל לבדו, הרי שאז אי אפשר לסמוך על ה"היכר" שהניח על השלחן, כי עדיין יש לחשוש שמא יזיז את ההיכר ולא יבחין בו ויאכל מן המאכלים האסורים עליו. כפי שכל אדם מבין ויודע, שאם הוא יושב על יד השלחן, הרי שהוא עשוי בהחלט לאכול מכל דבר ערב שיהיה מונח על השלחן באותה שעה מבלי לשים לבו לכך שהדבר אסור.  

מינוי "שומר"
יש אופן שאפילו אדם שאוכל לבדו, רשאי לסמוך על ה"היכר" שיניח על השלחן, וזאת באופן שנמצא שם אדם נוסף, אף על פי שאינו סועד באותה שעה יחד עם חבירו, מכל מקום יכול הסועד למנות את חבירו כ"שומר" עליו, שיזכיר לו שלא יטעה ויאכל מן המאכלים האסורים, ואז, בצירוף ה"היכר", יוכל להקל לאכול באופן זה, שיש לו גם היכר וגם אדם אחר שיזכיר לו, וכדין שני אנשים המסובין יחדיו שהזכרנו.

מינוי ילד כ"שומר", ואכילה עם ילד
אין למנות ילד קטן (שלא הגיע למצוות) כ"שומר" לעניין זה, משום שאין לסמוך על קטן שיזכירנו שלא יאכל דבר האסור לו, ולפיכך גם אינו רשאי לאכול מאכלי חלב עם קטן שאוכל מאכלי בשר, אפילו אם יש ביניהם היכר, כי לעולם צריך שיהיה גם היכר וגם חבר שיזכיר לו, ועל קטן אין לסמוך שיזכיר לו כלל, ואף שיש המיקלים בזה, מכל מקום כתב מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שיש להחמיר בזה. ואם כן נמצא שאין אפשרות לאכול עם קטן, זה מאכלי חלב וזה מאכלי בשר, אלא בתנאי שיאכלו על שני שולחנות נפרדים, או שישים אדם אחר להיות שומר ביניהם, וכאמור לגבי אדם שאוכל לבדו.​