פרשת שופטים

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו נאמר בפרשה: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק, לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". ונשאלת השאלה, מה פירוש הדברים "כי השוחד יסלף דברי צדיקים"? וכי יתכן אדם שהוא לוקח שוחד והוא נקרא צדיק? הרי אם הוא לוקח שוחד, הוא רשע, ואיך אפשר לקרוא לו צדיק? לפני כמאתיים שנה, היה גאון, ושמו רבי יעקב שור, ויש לו ספר "כח שור", ובספרו הוא מספר מעשה שהיה איתו: ביום מן הימים, באו לבית דינו שני אנשים להתדיין, ראובן ושמעון, מפני שהיו להם טענות זה על זה. ישב הרב, ולצדו שני תלמידיו, ושמעו את טענות בעלי הדין. לאחר שסיימו בעלי הדין להשמיע את טענותיהם, היתה דעתו של הרב שראובן זכאי, ואילו שמעון חייב. אבל תלמידיו חלקו על דבריו, וסברו להיפך, שראובן חייב ושמעון זכאי. החל הרב להתווכח איתם, הציג לפניהם את ראיותיו, אך הם דחו את דבריו, והביאו ראיות להיפך. וכך נמשך הויכוח, עד שראה הרב שהוא אינו מצליח להשתוות בדעתו יחד עם שני חברי בית דינו, ולכן החליט לדחות את מתן גזר הדין ביום אחד. למחרת, הגיע הרב אל בית הדין עם תלמידיו הדיינים. והנה נתהפכה דעתו, ולפתע היה נראה לו כדברי תלמידיו, ששמעון הוא הזכאי, ואילו ראובן חייב. תמה הרב על עצמו, איך אתמול חשבתי להיפך, מה אירע כאן? עד שהחליט לדחות את מתן גזר הדין ביום נוסף. בבואו לצאת החוצה, לבש הרב את מעילו, והנה הוא מרגיש שיש בכיסו איזה דבר. הכניס את ידו לכיסו, והנה הוא רואה דינר זהב! תמה הרב, מנין הגיע אלי דינר זהב? עד שהתברר שביום הראשון לדיונים, ראה שמעון שהרב עומד לחייב אותו, ניגש אל מעילו של הרב והכניס לכיסו מטבע זהב אחד. כשנודעו הדברים לרב, כעס על כך מאד, נטל את המטבע, וזרק אותו מלפניו. למחרת בשבתו על כסאו בבית הדין, שוב נתיישבו דבריו, ששמעון חייב וראובן זכאי, וכשהסביר הרב את נמוקיו לפני שני הדיינים, הסכימו גם הם לדבריו, והשתוו בדעותיהם לחייב את שמעון ולזכות את ראובן. הנה ראינו, אף על פי שרבי יעקב שור כלל לא ידע שקיבל שוחד, בכל זאת השוחד גרם לו שיטעה ותתחלף דעתו, על זה נאמר "כי השוחד יסלף דברי צדיקים", אף על פי שיהיה הדיין צדיק, בכל זאת השוחד יעוור את עיניו. וכך מצאנו בגמרא במסכת כתובות (דף קה.), שהגמרא מתארת כמה נזהרו רבותינו מקבלת שוחד, ואפילו כשקיבלו מעט כבוד, או מעט טובת הנאה, כבר היו נמנעים מלדון. וכל זה מפני ששוחד הוא דבר חמור ביותר, שמטעה את דעתו של הדיין. וכל זה נוגע בעיקר לדיינים, ולא לאדם פרטי. אולם באמת, כל אדם הוא שופט ודיין, ועליו להזהר שלא לקבל שוחד. וכך אמר שלמה המלך עליו השלום, "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם, מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל", מי הוא זה "ילד מסכן וחכם"? זה היצר הטוב, ומיהו "מלך זקן וכסיל", זה היצר הרע. שלכל אדם יש שני יצרים, יצר הטוב ויצר הרע, והם משמיעים טענותיהם לפניו, והיצר הרע נקרא "זקן", מפני שהוא הגיע לאדם מיד לאחר שנולד, כמו שנאמר "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", אבל יצר הטוב אינו מגיע לאדם עד שיגיע לגיל מצוות, שיהיה בן שלוש עשרה ויניח תפילין, או בת שתים עשרה שנה. ולכן היצר הרע נחשב זקן לעומת היצר הטוב, שהרי באותם שנים שהיה לבדו, כבר קנה לו שביתה בלבו של האדם, ולאחר מכן קשה לאדם לשמוע לקול היצר הטוב. מסופר שהגאון רבי יהונתן אייבשיץ, הזכיר את דברי רבותינו, שהיצר הרע מגיע לאדם תיכף משחר נעוריו, ורק בבר מצוה מגיע היצר הטוב. שאל אותו חריף אחד, רבי יהונתן! וכשאתה היית ילד, מה עשית? הרי לא היה לך יצר הטוב? השיב לו רבי יהונתן, הרי יש הלכה בידינו, שאסור לשמוע בעל דין שלא בפני בעל דין חבירו, לכן בכל פעם שהיצר הרע ניסה להסית אותי, השתקתי אותו, אמרתי לו שתוק! "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק"! קודם יגיע היצר הטוב ורק אז אשמע מה בפיך! וכך הצלחתי לדחות אותו מעלי. הרבה מן האמת יש בזה. אדם יכול להיות ממש שופט, בא היצר הרע ואומר לו תעשה כך וכך, ואילו היצר הטוב אומר לו, אל תשמע לו! בא שלמה המלך ואומר, "טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל", שמע בקול היצר הטוב, ואל תשמע ליצר הרע! ומדוע נקרא היצר הרע "מלך"? מפני שהיצר הרע משלם לאדם במזומנים, הוא מלך! יש לו הרבה כסף, תעשה עבירה ומיד תקבל את שכרה! ואילו היצר הטוב, נקרא "ילד", אין לו כסף, רק מבטיח שבעולם הבא נקבל שכר טוב. והנה האדם יושב ושומע את דברי שניהם, וחושב בלבו, עד שאקבל שכר בעולם הבא, עוד יחלפו הרבה שנים, אחרי מאה ועשרים שנה, ולכן עלול להתפתות אחרי היצר הרע, אך זה היצר, הוא טיפש, וגורם גם לך להיות טיפש! לכן טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. בא היצר הרע ואומר לאדם, תשקר, תעשה כך וכך, ותרויח כסף! תעשה עבירה ותהנה! ואני משלם במזומנים! אומר היצר הטוב, אל תשמע לו! אל תקח שוחד! זה השוחד שנותן היצר הרע, שהוא משלם במזומנים! אלא לך ישר, שמע בקול ה' יתברך! נמצא שכל אדם הוא דיין, ועליו להזהר שלא לקחת את השוחד מידיו של היצר הרע! אנו עומדים בימי אלול, כל אחד ואחד ישתדל להתחזק בתורה ובמצוות ובמעשים טובים. כאשר אדם ניצב ביום ראש השנה, הוא עומד ביום הדין, "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָם", וכשדנים את האדם, מראים את כל מעשיו, הטובים והרעים, ואשרי אדם שעשה דברים טובים, שמכל מצוה נברא מלאך אחד, פרקליט אחד, שמלמד עליו סנגוריה לפני ה' יתברך, ומי שעושה עבירה, אז נברא ממנו מלאך חבלה, שמלמד עליו קטגוריה, וכך עומד האדם בדין, ועומדים מלאכים מכאן ומכאן, אלה מלמדים חובה ואלה מלמדים זכות. ומה מצבו של כל אחד? קשה מאד לדעת. אנו עומדים בין הפטיש לסדן. לכן מה לעשות? מה עושה אדם שיש לו משפט רציני? לוקח עורך דין גדול, ולא איכפת לו כמה יהיה עליו לשלם לעורך דין, מפני שהוא יודע, שעורך דין גדול, דבריו נשמעים לפני בית המשפט, מתייחסים לדבריו, כי יודעים שהוא בקי בכל החוקים, ויודע את כל הטענות. אך אם יקח עורך דין פשוט, הרי מיד כשיפצה הלה את פיו, תיכף ישתיקו אותו השופטים. ומיהו זה עורך הדין הטוב ביותר שיש לנו? שיוכל ללמד עלינו סנגוריה טוב יותר מכולם? זהו מלאך שנוצר מלימוד התורה! עומד זה המלאך שנוצר מלימוד התורה, ומדבר דבריו בטוב טעם ודעת, והכל מקשיבים לדבריו, והוא עומד ואומר, ריבונו של עולם! כמה טוב אדם זה! כמה תורה למד! כמה החזיק תורה וזיכה את הרבים! ותיכף יחתמוהו בספר חיים טובים. על זה אמר דוד המלך עליו השלום, "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ, לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי". למשפטיך עמדו היום, ביום ראש השנה, ומי הוא זה שאני סומך עליו שלא אובד חס ושלום? "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי", בזכות התורה! אין כמו התורה! לכן כל אדם ימצא זמן, אפילו "מתחת לארץ" ימצא זמן ללמוד תורה. יש אדם שלומד שלחן ערוך, יש שלומד גמרא, מה שיודע ללמוד, העיקר ילמד ויזכה בזכות תורתו של הקדוש ברוך הוא. הלומד תורה, אשריו ואשרי חלקו! בטוח הוא שינצח בדין, ויצא לחיים טובים ולשלום. לכן שמעו לי, אני נותן לכם עצה, "לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם", "שֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם", וה' יכתבכם בספר חיים טובים, אתם ומשפחותיכם, נשמע עליכם בשורות טובות, ישועות ונחמות, אמן כן יהי רצון.