הגעתי לכותל לאחר שלושים שלא ראיתי את הכותל ולא הבאתי איתי חולצה להחלפה

 

ואני צריך להסתובב ברחובות ירושלים ולא שייך שאסתובב עם חולצה קרועה, מה אני אעשה?

תשובה: יסוד דין קריעה על הכותל שלא ראהו שלושים יום הובא בש"ע (סי' תקסא ס"ה) ומקורו מהגמ' (מועד קטן כו.). והן אמת שראינו לכמה שהביאו "הערמה" להיפטר מדין קריעה והוא שאפשר להפקיר בגדיו בפני שלושה ואז יהיה פטור מדין קריעת בגדים, כי הבגד אינו שלו. וכן יכול להקנות בגדיו לאחר בקנין סודר והיינו שחבירו יתן לו כלי או מטפחת, ותמורת זה הוא מקנה לו את בגדיו, וחבירו שקנה הבגדים יאמר לו בפירוש שאינו מרשה לו לקרוע בגדיו. ואף שהפוסקים כתבו שאין לעשות כן לכתחילה להפקיע עצמו מן המצוה, אלא יביא חולצה פשוטה ויקרע אותה (שו"ת אור לציון ח"ג סי' ל ס"ה, מועדים וזמנים ח"ז סי' רנז, אשרי האיש מועדים עמ' תצז להגרי"ש אלישיב זצוק"ל, חוט שני הלכות אבלות על ירושלים, עמ' שעד, ועוד. וראה חזו"ע, ארבע תעניות, עמ' תלח), כאן שאדם זה שכח להביא עימו חולצה להחלפה, ולא שייך שיסתובב כך בחולצה קרועה ברחוב, כי הבריות יחשדוהו ויבוא לידי לעז ובפרט אם הוא נמנה על ציבור שומרי התורה והמצוות ובדורינו ידוע שמסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת, יש לחשוש לכבוד הבריות ואולי אף חילול ה' לכן יעשה כאמור. ובפרט מי שדר בירושלים החדשה שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (ארבע תעניות, עמ' תלט בבאו') להקל בזה מעיקר הדין ולא לקרוע וכתב דהמחמיר תע"ב, ע"ש. שיש להקל בזה יותר. 

הלכך להלכה, מי שהגיע לכותל אחר שלושים יום שלא ראה את הכותל שהדין הוא שצריך לקרוע את חולצתו ולא הביא עימו חולצה להחלפה וצריך להסתובב בירושלים ולא שייך שיסתובב כך ברחוב בחולצה קרועה ישנה עצה בשעת דחק זו להיפטר מדין קריעה על ידי שיפקיר בגדיו בפני שלושה ואז יהיה פטור מדין קריעת בגדים, כי הבגד אינו שלו. וכן יכול להקנות בגדיו לאחר בקנין סודר והיינו שחבירו יתן לו כלי או מטפחת, ותמורת זה הוא מקנה לו את בגדיו, וחבירו שקנה הבגדים יאמר לו בפירוש שאינו מרשה לו לקרוע בגדיו. וכל זה בפרט מי שגר בירושלים, אף מחוץ לחומות, הנקראת ירושלים החדשה.