תפילות ראש השנה

 

אם חל ראש השנה בשבת, מקדימים קבלת שבת, ואין אומרים פרק 'במה מדליקין' ביום טוב שחל בשבת, כמו שכתב הרמ"א (סוף סי' ער). ואף על פי שבספר שיורי כנה"ג כתב שבמקומו נהגו לאומרו ביום טוב שחל בשבת, מכל מקום מנהגינו פה עיה"ק ירושלים שלא לאומרו. וכמו שכתב בספר נהר מצרים (הל' שבת אות ד, עמ' יד, והל' ר"ה אות ט עמ' מב). וכ"כ הרב נתיבי עם (עמ' קכט). ואתי מנהג ומבטל מנהג (חזו"ע ימים נוראים, עמ' עז).

         ב.         אומרים קבלת שבת כרגיל, "מזמור לדוד" וכו', 'לכה דודי' וכו', "מזמור שיר ליום השבת" וכו', "ה' מלך" וכו' (מנהגי בית יעקב פ"י ס' סט, ברכ"י סי' תפז אות ו, חזו"ע יו"ט, עמ' פז ועוד).

          ג.          מכיון שחל ליל יו"ט בשבת הקהל יעמדו בשעת הקדיש (בא"ח פ' וירא ש"ש אות ג ועוד. ומדין יו"ט לא צריכים לעמוד שאין בו תוספת נשמה. בית השואבה דינים השייכים לתפילת ערבית של יו"ט, ס"ג ועוד אחרונים).

         ד.         שחל יו"ט בשבת, בין גאולה לתפילה נוהגים לומר בשבת קודם "ושמרו בני ישראל את השבת" ולאחר מכן אומרים "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" וכן "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל" (חזו"ע שם, עמ' פח).

         ה.         טוב להתפלל מתוך מחזור משום שיש תוספות השייכות לשבת בכמה מקומות (ראה ש"ע סי' ק והחונים עליו).

          ו.          בתפלת יום טוב של ראש השנה חותם: 'בא"י מקדש ישראל ויום הזכרון', ואם חתם 'מקדש ישראל' בלבד, יצא. ואם חל יום טוב של ראש השנה בשבת, צריך להזכיר באמצע ברכת אתה בחרתנו 'את יום השבת הזה', וחותם: 'ברוך אתה ה', מקדש השבת וישראל ויום הזכרון'. ואם טעה וחתם 'מקדש ישראל ויום הזכרון' ולא הזכיר 'שבת' בחתימה, אם נזכר מיד בתוך כדי דיבור (שהוא שיעור 'שלום עליך רבי') חוזר ואומר 'מקדש השבת וישראל ויום הזכרון', ואם שהה יותר מכדי דבור, אינו חוזר, שהואיל והזכיר שבת באמצע הברכה, יצא ידי חובה בדיעבד, וימשיך 'רצה' עד סוף התפילה. וטוב שיכוין לחזרת הש"צ מתחילה ועד סוף. והוא הדין אם טעה וחתם 'ברוך אתה ה', מקדש השבת', הואיל ובאמצע הברכה הזכיר יום טוב, יצא ידי חובה בדיעבד. והוא הדין אם התפלל 'אתה קדשת' ואמר 'יעלה ויבוא', יצא (חזו"ע שם עמ' פח. וכ"כ בחזו"ע פסח, עמ' רכד).

          ז.          גם אם טעה בלילה הראשון של ראש השנה ואמר 'האל הקדוש' במקום 'המלך הקדוש' ונזכר אחרי כדי דיבור, צריך לחזור [שער הציון (סי' תקפב ס"ק ד), כה"ח (שם סוף ס"ק ג), שו"ת אור לציון (ח"ד פ"ו ס"א). ועי' בחזו"ע (ימים נוראים, עמ' פג)].

         ח.         בשבת אומר 'זכרון תרועה מקרא קודש' (ש"ע סי' תקפב ס"י). ואם אמר 'יום תרועה' אין מחזירין אותו (מ"ב שם ס"ק יט, חזו"ע ימים נוראים, עמ' עב ועוד). ומשמע רק אם סיים הברכה, אין חוזר. אבל כל זמן שלא סיים הברכה, צריך לחזור. וכ"כ באלף למגן סי' תקפב ס"ק לד).

         ט.         בשבת אומר בברכת הזמן 'או"א רצה נא במנוחתינו, קדשנו' וכו' (יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לח, חזו"ע ימים נוראים, עמ' עה. וביום הכיפורים שחל בשבת יותר נכון שלא לאומרו, עי' יביע אומר שם).

          י.          אחר תפילת ערבית אומרים "ויכולו" (ש"ע סי' רסח ס"ז) וברכת 'מעין שבע' (ש"ע סי' תקפב ס"ג). ואומרים בה במקום 'האל הקדוש שאין כמוהו', 'המלך הקדוש שאין כמוהו' (ש"ע שם). ואין מזכירים בה כלל 'יום הזכרון' (ש"ע סי' רסח שם, מ"ב שם ס"ק כג).

        יא.        אם שכח לומר 'המלך הקדוש שאין כמוהו' ואמר כהרגלו 'האל הקדוש שאין כמוהו'. אם נזכר באמצע הברכה, יחזור ויאמר 'מגן אבות בדברו' וכו', 'המלך הקדוש'. ואם לא נודע לו שטעה עד שסיים 'מקדש השבת', אינו חוזר, שספק ברכות להקל [חזו"ע (ימים נוראים, עמ' פג), יביע אומר (ח"ב חאו"ח סי' כט), שו"ת שמש ומגן (ח"ג חאו"ח סי' נ), שו"ת אור לציון (ח"ד פ"ו ס"ה), ודלא כהבן איש (פ' נצבים, ש"ר סי"ח) שאם טעה ונזכר אחר 'מקדש השבת', גם כן צריך לחזור כדעת רבינו האר"י ז"ל. ובמ"ב (שם ס"ק י) הביא המח' ולא הכריע. ובלוח א"י כתב דלהלכה נקטינן ספק ברכות להקל, ע"ש].

        יב.        אף שבכל יום טוב אין להזמין נוכרי או מחלל שבת לסעודת יו"ט (בדין מחלל שבת עי' בחזו"ע יו"ט, עמ' לח. וכן בילקו"י יו"ט, עמ' שצד), ביו"ט שחל בשבת, מותר (ראה ש"ע סי' תקיב, שש"כ פכ"א סכ"ב).