עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם


שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה?


תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא, לפני שיטעם מן הפת.


סעודות שיש בהן קידוש על היין
ובתחילה, נדון לגבי סעודות שיש בתחילתן קידוש. כלומר, ביום טוב של סוכות, וכן בשבת שבתוך חג הסוכות. שאז, יש לברך ברכת "לישב בסוכה", בשעת הקידוש על היין. כלומר, לאחר שמסיים את הקידוש בעמידה, יברך "לישב בסוכה", ואז ישב ויטעם מן היין.  וכך ינהג גם בקידוש של הבוקר, שיקדש כשהוא עומד.


שתי הדעות – מתי יש לברך לישב בסוכה?
ועתה נותר לנו לדון, לגבי סעודות שאין בהן קידוש, כמו שאר סעודות חול המועד, מתי נכון לברך את ברכת "לישב בסוכה". כי יש אומרים שהנכון הוא לברך בישיבה, לאחר ברכת "המוציא", ויש אומרים שהנכון הוא לברך מיד בכניסתם לסוכה, בעודם עומדים, ולאחר ברכת "לישב" בסוכה, "יושבים" ומברכים על הפת.


דעת המהר"ם מרוטנבורג ורבותינו שבספרד
ואמנם רבינו המהר"ם מרוטנבורג, נהג, שלאחר שנטל את ידיו, היה נכנס לסוכה, ומברך לישב בסוכה, ויושב ומברך על הפת. וראיה גדולה לדבריו, מלשון הברייתא (סוכה מו.), "נכנס לישב בסוכה - מברך לישב בסוכה". משמע, שמברך בעודו עומד, ואחר כך יושב ומברך המוציא. ועוד, שכאשר מברך לפני הישיבה בסוכה, נמצא שהוא מברך לפני עשיית המצוה, כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה. וכן דעת רבינו הרמב"ם, שיש לברך לפני הישיבה בסוכה ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ. וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד. 


דעת הרא"ש ורב צמח גאון
לעומת זאת, לדעת רבינו הרא"ש, ורב צמח גאון, נכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה, כי אין מצוה בעצם הישיבה בסוכה, אלא מצד מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול, ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא, כשנמצא סמוך לאכילה. 

דברי מרן השלחן ערוך, והדין למעשה
ומרן השלחן ערוך, (סימן תרמג) הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך לפני שיושבים בסוכה, אולם כתב ש"מנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר", ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב בסוכה. 
  
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא דברי מרן השלחן ערוך, וכתב, שעדיף יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב"ם, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד, ולאחר מכן יושב ומברך המוציא על הלחם. ושכן פסק הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. 
  
לכן לענין מעשה, נכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני שיושבים לאכול בסוכה, ואז יושב ומברך המוציא ואוכל. והנוהגים לברך לישב בסוכה לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים, יש להם על מה שיסמכו. 
  
ועדיין נותר לנו לבאר כמה דינים, כדלהלן:


הקידוש בלילה הראשון של סוכות, ביום טוב שני, ודין הנשים
בלילה הראשון של חג הסוכות, בשעת הקידוש, מברכים גם ברכת "שהחיינו". ויש לומר את כל הקידוש כשהוא עומד, ולאחר מכן לברך ברכת "לישב בסוכה", ולאחר מכן לשבת, וכשהוא יושב, מברך ברכת "שהחיינו", ואחריה יטעם מן היין.
(ובליל יום טוב שני שנוהגים בחוץ לארץ, יברך שהחיינו בסיום הקידוש, ואחר כך יברך לישב בסוכה).


נשים, אינן מברכות ברכת "לישב בסוכה", כפי שביארנו כבר. ולכן, הנכון הוא, שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה שבקידוש, כדי שעניית ה"אמן" לא תחשב "הפסק" באמצע הקידוש עבורן.

0 תגובות