האם מותר להוציא אוכל מהמקפיא בשבת כדי שיפשיר למוצאי שבת שהוא יום טוב

 

עי' למרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (שבת ח"ב, עמ' תמז) שהתיר לעשות כן. וחלק על הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאסר לעשות כן, ע"ש בטעמיו. וישנו פתרון לכתחילה להימלט מהמחלוקת ע"י שישימו האוכל במקרר ולא במקפיא ולמחרת במוצ"ש בשעת צאת הכוכבים האישה תאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' ותניח את האוכל על הפלטה או על האש, ועד שהבעל יבוא מבית הכנסת ויקדש וכו', האוכל יהיה חם. ובמקרה ולא עשו כן אלא האוכל היה במקפיא, מותר להוציאו בשבת ועדיף שיעשה כן בעוד היום גדול שלא יהיה ניכר שעושה כן למוצ"ש [עי' מ"ב (סי' תרסז ס"ק ה), ועי' בקובץ ילקו"י (פסח, עמ' כב הל' לו), ודו"ק. וה"ה בכל זה לגבי עוף או בשר קפואים שאינם מוכנים, ורוצה להוציאם לצורך הכנתם בלילה, שהרי אין בהם דין מוקצה כמו שכתבו הפוסקים, ומ"מ גם כאן מי שרוצה להימלט מהמחלוקת הן מדין הכנה והן מדין מוקצה, יניח העוף או הבשר במקרר בערב שבת. ולגבי דגים לא מבושלים יש לחוש בהם למוקצה ואין להוציאם בשבת, ואכמ"ל]. [ולגבי האם מותר לחמם בפלטה חשמלית בשבת לחם קפוא או שאר אוכלים יבשים שאין בהם חשש בישול, כדי שיהיו מוכנים לו לאכול במוצ"ש, נראה שתלוי בטעמים שהביא מרן בחזו"ע שבת (שם) שאם מטעם החיי אדם (כלל קנג סי' ו) דהוי לצורך מצוה, יהא שרי גם הכא, ואם מטעם ד' שו"ת מהרש"ג (ח"א, סי' סא) שלא מקרי הכנה אלא במקום שכוונת העושה לחסוך לו זמן מהחול, מפני שבשבת הוא פנוי יותר, ובעשייתו דבר זה בשבת מרויח זמן, אבל במקום שאם לא יעשה הדבר בשבת, לא יכול לעשות הדבר ההוא במוצ"ש כלל, נמצא שאין כוונת העושה להחליף מעשה החול לשבת. אין הכי נמי אם לא יכול להפשירו בעוד היום גדול או ששכח להוציאו מהמקפיא בערב שבת וכו', יהא שרי, ואם מטעם המחזה אליהו (סי' סד) שאין זה אלא כמטלטל הדבר ממקום למקום, הכא שאני שעושה מעשה הפשרה בידיים וחמיר טפי.

 ונראה שלפי זה אם יעשה כן ע"י שיפעיל שעון שבת לפלטה הוי גרמא וקיל טפי למרות שנראה שדי באחד מן הטעמים להקל בזה גם ללא גרמא, משום דהוי איסור דרבנן. ונראה שיש עוד להקל לאכול מהאוכל שמוציאים מעט ביום השבת ובכך ינצל מאיסור מכין, וכמו שמצינו לגבי הבאת סידור לבית הכנסת וכדלקמן, ובפרט אם עושה כן בעוד היום גדול].