ברכת היין בתוך הסעודה

 

שאלה:  האם יש לברך על היין "בורא פרי הגפן" באמצע הסעודה?

ברכת שהכל על משקאות המוגשים בשעת הסעודה
הדין ידוע, שאין לברך על משקאות המובאים תוך כדי הסעודה (שאוכלים בה לחם). כלומר, כאשר אוכלים סעודה עם פת לחם, ולפתע מוגשים משקאות שונים, אין לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו". משום שכל המשקאות באים גם כדי "לשרות המזון במעיו". כלומר, המשקה, מסייע לאדם שאוכל, כדי שהאוכל יתעכל היטב. ולפיכך, המשקאות טפלים לכל שאר המאכלים שבסעודה, ואין לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", מאחר והם נפטרים מברכה בברכת "המוציא לחם מן הארץ שבירכנו בראשית הסעודה.

ברכת בורא פרי הגפן על היין המוגש בשעת הסעודה
שונה הוא דין היין. שכן אמרו רבותינו בגמרא במסכת ברכות (מא:), שעל היין המוגש באמצע הסעודה, יש לברך ברכת בורא פרי הגפן. ולא יוצאים ידי חובת ברכת היין, בברכת "המוציא" שעל הלחם. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קעד).

מי שבירך על היין לפני הסעודה, אינו חוזר לברך בשעת הסעודה
ופשוט, שמי שקידש על היין לפני הסעודה, כפי שעושים בכל שבת, ובירך עליו ברכת "בורא פרי הגפן" בשעת הקידוש, אינו חוזר לברך שנית על היין שיוגש לפניו באמצע הסעודה, הואיל וכבר פטר את היין מברכתו, בברכה שבירך לפני הסעודה בשעת הקידוש.

ולסיכום: אף על פי שהבא לשתות אחד מכל מיני המשקאות בשעת הסעודה (שאוכלים בה לחם), אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו". שונה הוא דין היין, שאם הוגש יין באמצע הסעודה, יש לברך עליו ברכת "בורא פרי הגפן".

אבל מי שבירך על היין "בורא פרי הגפן" לפני הסעודה, כגון בשעת הקידוש של שבת, אינו חוזר לברך שוב על היין המוגש לפניו בשעת הסעודה.

ובהלכות הבאות יבואר פרטי דינים בזה.

אגב נזכיר, שכבר ביארנו בעבר, את הדין, שמי שבירך בורא פרי הגפן על היין, אינו מברך אחר כך על שאר המשקאות. וכן ביארנו את דין הבא לשתות משקאות, לאחר שהשתתף בקידוש של שבת בבוקר