"כל ישראל ערבים זה בזה" (סנהדרין כז:), ואם כך בכל עת, על אחת כמה וכמה, כאשר כל יושבי הארץ שרויים בצרה גדולה, וכמה אלפי משפחות בלחץ גדול, וחיילים צעירים לימים מחרפים נפשם בשדות הקרב, על כל אחד ואחד, אנשים ונשים, מוטלת חובה, לעורר את עצמו לרגש הנכון, להיות שותף בצער הציבור, ולהתפלל לה' בעומק הלב ובדמעות, שיעמוד לימין חיילינו, וישיב את כל השבויים לבתיהם לשלום לעבודתו יתברך, וכל אויבינו יכרעו ויפולו, ולא תהיה להם תקומה עולמית. ה' ישמע תפלתינו וירחם על שארית הפלטה, ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. 


- - - - - - - - - - - - 


אתמול ביארנו, כי מי ששומע קול אזעקה בשעה שהוא עומד בתפילה, והוא אינו נמצא במרחב מוגן, הרי הוא צריך להפסיק בתפילה ולהכנס לאלתר למרחב מוגן. ועליו לעשות זאת מבלי להוציא מילה מפיו. ואם יש צורך לדבר, כגון שהוא צריך לעורר את בני משפחתו להכנס למרחב מוגן, רשאי גם לדבר לצורך זה.


לאן יחזור בתפילה?
ומעתה עלינו לבאר את הדין, במי שפסק באמצע התפילה מחמת סיבה כזו, ונכנס למרחב מוגן, האם הוא רשאי להמשיך בסדר התפילה כרגיל, או שחייב לחזור לראש התפילה.


והנה דין זה נתבאר בשלחן ערוך (סי' קד, ובהגה סי' סה), שכל הפוסק בתפילה מחמת סיבה כעין זו, אם היה ההפסק יותר משיעור הזמן שהוא מתפלל את כל התפילה (שנקרא שיעור "כדי לגמור את כולה"), אז צריך לחזור לראש התפילה, כאילו לא התפלל בכלל. ולכן יש להשתדל מאד שלא להאריך בהפסקה באמצע התפילה, אלא להתארגן בזריזות גדולה להמשך התפילה במרחב מוגן.


ואם היה ההפסק בתפילה רק לזמן קצר, באופן שלא היה ראוי לסיים את כל התפילה בזמן זה, וכגון אדם שהוא מתפלל בדרך כלל תפילת העמידה במשך שבע דקות, ולא היה ההפסק בתפילה יותר משיעור שבע דקות, אז הדין הוא שאינו צריך לחזור לתחילת התפילה, אלא ממשיך להתפלל מתחילת הברכה שפסק בה. ולמשל אם הפסיק את התפילה באמצע ברכת "על הצדיקים" כשעמד במילים "ועל גרי הצדק", אז הדין הוא שימשיך מתחילת הברכה, "על הצדיקים ועל החסידים" וכו'. ושלשת הברכות הראשונות שבתפילה נדונות לענין זה כברכה אחת. וכן שלשת הברכות האחרונות של התפילה נדונות כברכה אחת. לכן, אם היה ההפסק באמצע אחת משלשת הברכות הראשונות של התפילה, או באחת משלשת הברכות האחרונות, חוזר לתחילת הברכה הראשונה, כלומר, אם היה ההפסק בתפילה באמצע הברכות "מגן אברהם", "אתה גבור", "האל הקדוש", חוזר תמיד לתחילת התפילה. ואם היה הדבר באמצע הברכות "רצה", "מודים", "שים שלום", אז תמיד חוזר ל"רצה".


ולסיכום: מי ששמע קול אזעקה באמצע תפילת העמידה, חייב להפסיק בתפילה, ויכנס למרחב מוגן. ואם יכול לעשות כן בלי לדבר, יזהר שלא לדבר, ואם יש צורך בדיבור, רשאי לדבר. ולאחר מכן, אם משך הזמן של הפסק התפילה היה לא יותר ממשך הזמן שהוא רגיל תמיד להתפלל את כל תפילת העמידה (כשש דקות אצל אדם ממוצע), יחזור לראש הברכה שהפסיק בה. ואם היה ההפסק באחת משלשת הברכות הראשונות, חוזר לראש התפילה. ואם היה ההפסק בשלשת הברכות האחרונות, חוזר לברכת רצה. ואם היה שיעור הזמן ארוך יותר משיעור הזמן שהוא רגיל להתפלל את כל התפילה, חוזר לראש התפילה.


וה' יתברך ינחם את ישראל ויקרב ישועתינו, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד.

0 תגובות