נר חנוכה – ערכתי נר למשיח"י

 

בשבוע הבא ביום חמישי (ליל יום שישי) יחלו שמונת ימי החנוכה, יחדשהו ה' עלינו לטובה ולברכה.

מאי חנוכה
ענין נס החנוכה, וכל דיני ימי החנוכה, אינם מפורשים במשניות שחיברו התנאים, כי אין לנו "מסכת חנוכה" כפי שיש לכל מועדי ישראל, לכן אין לנו דינים מפורשים בזה במשניות, (מלבד בדרך אגב, שמוזכר חנוכה במסכת ביכורים, לגבי הבאת ביכורים, וכיוצא בזה במסכת ראש השנה. וכן במסכת בבא קמא מוזכר נר חנוכה, לגבי מי שנרות החנוכה שלו גרמו לשריפה), אך עיקר דברי רבותינו חכמי הגמרא בענין זה, הנה הם במסכת שבת (דף כא:), שם מבוארים כמה דינים מדיני החנוכה, ובכללם הסבירו רבותינו את מהות הימים הללו, ונקרא את דברי הגמרא:

מַאי חֲנוּכָּה? (מה משמעות "חנוכה"?),  תָנוּ רַבָּנַן, בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה (בכ"ה כסליו מתחילים ימי חנוכה), תְּמָנְיָא אִינּוּן (שמונה הם), דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן (שלא להספיד בהם ולא להתענות בהם), שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוונִים לַהֵיכָל, טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

עיקר תקנת הדלקת הנר
לכן, אף על פי שאירעו לאבותינו נסים רבים בימים ההם, מכל מקום עיקר מצוות ימי חנוכה בהדלקת הנרות, היא זכר לנס שנעשה, שלא מצאו אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו מספיק שמן אלא ליום אחד, ונעשה נס והדליקו מאותו פך את נרות המנורה במשך שמונה ימים, עד שהספיקו להביא שמן טהור נוסף. ולכן אנו מדליקים נרות חנוכה במשך שמונה ימים.

על הנסים
מלבד זה, קבעו רבותינו את הימים הללו להלל בכל יום, וכן להודאה לה' בתפילת "על הנסים" שבתפילה ובברכת המזון, ובה נזכר גם נס הנצחון שאירע לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

נס להתנוסס
ולכאורה יש לשאול, כיצד שמו החשמונאים שמן בכמות גדולה בלילה הראשון, על סמך מחשבתם שיעשה להם נס לשאר הימים? הרי אין לסמוך על הנס?? ושאלה זו נכונה גם ביחס לכל המלחמות שנלחמו החשמונאים, כיצד זה סמכו על הנס ויצאו להלחם מעטים כנגד רבים?

אלא שמכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בדרשותיו), שאף על פי שאין להתפלל על נס ואין לסמוך על הנס, מכל מקום כאשר מתפללים על כלל עם ישראל, אפשר להתפלל שיעשה עמנו ה' נס, כי כל קיומו של עם ישראל הוא מעל הטבע, ולכן בהחלט אפשר להתפלל לה' שיעשה נס כאשר הבקשה היא לכללות עם ישראל. לכן יכלו החשמונאים לבטוח בה' שיעשה להם נס, הן במלחמותיהם והן בענין פך השמן הטהור.

כל הדברים הללו, מראים לנו על חביבותם של ישראל, ולכן בימי החנוכה, שאנו מודים לה' יתברך על הנסים שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, עלינו לזכור, את חביבותם של ישראל לפני ה' יתברך, אשר אין ספק שגם בדורותינו, אנו זוכים להשגחה פלאית מאת ה' מן השמים, שסביב סביב יושבים להם אויבי ישראל כזאבים שוחרים לטרף, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם, ועוד יצילנו מידם!

ערכתי נר למשיחי
יש לדעת כי כל ענין הדלקת נרות חנוכה, מלא וגדוש בסודות נשגבים על פי הקבלה, ומרן החיד"א בספרו חומת אנך (תהלים פרק קלב) הביא את דברי רבינו מנחם עזריה מפאנו, שכתב, על מה שנאמר בתהלים "ערכתי נר למשיחי", כי ראשי תיבות המילה משי"ח: מ'ילה, ש'בת, י'ום טוב, ח'נוכה, שעל ידי קיום מצות המילה, שמירת שבת ויום טוב, והדלקת נרות חנוכה, יאירו בעולמות העליונים כל האורות, ותאיר גם האות יו"ד האחרונה שבסיום המילה "משיחי", שהיא רומזת על מלכות מלך המשיח שיתגלה עלינו במהרה בימינו אמן.