האם יש חשש כלשהו בנטילת ידיים של שחרית, שמברכים על הנטילה לפני ששוטפים את הפה?

 

תשובה: מרן בש"ע (סי' ד הי"ז) כתב, יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירים שהתוך הפה. וכתב הב"י (שם ד"ה כתב ה"ר דוד) דהטעם הוא שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה, ע"כ. ויש לעי' מדוע לא נוהגים העולם אכן לרחוץ את פיהם קודם שמברכים ברכת 'על נטילת ידיים' אלא נוטלים ידיים, מברכים ואז רוחצים את פיהם, שהרי אפשר לשטוף את הפה גם לולי שיגעו המים בידיים קודם נטילה. והן אמת שהמקובלים האומרים ליטול ידיים סמוך למיטתו בודאי לא חשו להא, וגם הנוהגים ליטול ידיים אחר צרכיהם, צ"ל שלרוב הזריזות להוריד הרוח רעה מיד, נוטלים ידיים ומברכים ואז שוטפים את הפה וכו'.  ועוד שהרי מרן לא כתב דאיכא איסורא בהכי אלא רק יש נוהגין. והלבוש כתב שאם הוא אסטניס ואינו רוצה להכניס המים לפיו מפני שאינם זכים וצחים, אין מעכב מלברך, ע"ש. וגם בתעניות לא מקפידים בהכי. ועי' בזה ביפה ללב (על ש"ע סי"ז הוצאת מכון הכתר), ודו"ק. ואה"נ אם ירצה לשטוף את  פיו לפני, כאשר אינו נוגע בידיו במים אלא ישירות מהברז, תבוא עליו ברכה. הלכך להלכה, מותר לברך על נטילת ידיים לפני ששוטף את פיו.  ואם ירצה לשטוף את  פיו לפני, כאשר אינו נוגע בידיו במים אלא ישירות מהברז, תבוא עליו ברכה.