בירך על מאכל, ואחר כך רוצה לאכול עוד

 

שאלה: אדם שבירך על מאכל, ואחר כך רצונו לאכול מאכל אחר, שברכתו שווה למאכל הראשון. כגון, בירך על תפוח ואכל ממנו, ואחר כך רוצה לאכול תפוז. האם עליו לחזור ולברך על התפוז או לא?

תשובה: בנדון זה ממש, כתב מרן השלחן ערוך (סימן רו ס"ה):  "מי שבירך על פירות שלפניו, ואחר כך הביאו לו יותר מאותו המין (הסוג), או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון, אין צריך לברך". עד כאן.

בירך על תפוח, ואחר כך רצה לאכול פרי הדר
ודוגמא לדבר, מי שהיה אוכל תפוח (שברכתו היא "בורא פרי העץ"), ובירך עליו ואכל, ואחר כך הובא לפניו תפוז, אינו חוזר לברך "בורא פרי העץ" על התפוז, משום שהוא נפטר כבר מברכה זו, בברכה שבירך על התפוח.

ומקור הדין, שמי שבירך על מין מאכל אחד, אינו חוזר לברך כשמביאים לפניו מין אחר שברכתו כראשון, הוא מדברי הרשב"א (ברכות מא:) בשם בעל המאור. ועוד.

אולם יש חולקים על דברי הרשב"א הללו, ובהם ספר ה"כל בו", שהביא מרן בבית יוסף, שסובר שעליו לחזור ולברך על הפירות שהובאו אחר כך, מאחר ולא היו לפניו בשעה שבירך.

ולפיכך לכתחילה, כדי לצאת מידי כל ספק, נכון שבשעה שמברך על הפירות הראשונים שאוכל (התפוח), יכוין לפטור בברכתו גם את הפירות שיובאו אחר כך. אבל מעיקר הדין, אף שלא כיון על הפירות שיובאו לפניו אחר כך, לא יברך עליהם.

הובאו לפניו משקאות לאחר שבירך על מאכלים 
ודין זה שייך אפילו במאכל ומשקה שברכתם שווה, וכגון שהיה אוכל דגים, שברכתם "שהכל נהיה בדברו", ואחר כך הביאו לפניו מים או מיץ שברכתם "שהכל נהיה בדברו", אינו חוזר לברך על המשקה, שהרי נפטר מברכתו בברכת הדגים.  (ראה בשו"ת אוצרות יוסף חלק עשירי סוף סימן ח).

אם היה המין השני חשוב יותר מהמין הראשון 
כל מה שכתבנו, שאם בירך על מין אחד, אינו חוזר לברך על המין שיובא לפניו אחר כך, זהו דוקא כשאין המין השני חשוב יותר מן הראשון, כגון תפוחים ותפוזים שהזכרנו, אבל אם המין השני חשוב יותר מן הראשון, וכגון שהביאו לפניו אחר כך תמרים, יכול לברך שוב על התמרים.

וטעם הדבר, כתב הרשב"א, משום אין הפרי השני החשוב (כלומר התמר) נפטר בברכת הראשון שאינו חשוב כמוהו. והעתיק דבריו מרן בבית יוסף. ואף שיש אומרים שלהלכה אין לחזור ולברך על הפרי החשוב, וטעמם הוא מפני שדברי הרשב"א לא הובאו להלכה בשלחן ערוך, מכל מקום כתב בשו"ת שער אשר, שדברי הרשב"א מוסכמים לכל הדעות, ואין חולק עליהם, ומה שמרן לא הביאם בשלחן ערוך, אין זה משום שאינו סובר כדעת הרשב"א. ולפיכך יש לחזור ולברך על הפרי החשוב שנית. וכן פסק בספר בן איש חי.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, כתב שהרוצה לחזור ולברך כדעת הבן איש חי, על פי דברי הרשב"א, לא הפסיד, ויכול לחזור ולברך שנית.

אולם אם כיון בתחילה כשבירך, גם על הפרי השני החשוב, בודאי שאינו חוזר לברך עליו שוב, שאז כבר נפטר בברכת הראשון. (הליכות עולם פרשת בלק אות ב).

ולסיכום: מי שבירך על מאכל, כגון תפוז, והובא לפניו אחר כך מאכל אחר שברכתו שווה למאכל הראשון, כגון תפוח, אינו חוזר לברך על התפוח. וטוב שבשעה שמברך על המאכל הראשון, יכוין בפירוש לפטור מברכה את כל מה שיובא לפניו אחר כך. ואם הפרי שהובא אחר כך, הוא משבעת המינים, כגון תמר, יחזור לברך גם על הפרי השני. ואם כיון מתחילה לפטור גם את התמר, אינו חוזר לברך עליו שוב.