דין פירורי הפת

שאלה: האם יש צורך להשאיר את הלחם על השלחן בשעת ברכת המזון?

תשובה: כתבו התוספות במסכת ברכות (דף מב.), שמנהגם להקפיד שלא לסלק את הלחם מהשלחן עד לאחר ברכת המזון. וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים.

כלומר, כאשר מסיימים את הסעודה, אין לפנות את השלחן לגמרי, כולל המפה והלחם שנותרו עליו, ואחר כך לברך ברכת המזון, אלא יש להשאיר את המפה והלחם על השלחן, עד לאחר ברכת המזון. וכלשון מרן השלחן ערוך (סימן קפ סעיף א): "אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון".

וטעם הדבר, שיש להשאיר את הלחם עד לאחר ברכת המזון, מבואר בזוהר הקדוש (הובאו דבריו בכף החיים סק"א), שהוא משום שאין הברכה יכולה לשרות, אלא כשיש שם דבר שהיא יכולה לחול עליו. וכמו שמצינו במעשה של אלישע הנביא ואשת עובדיה הנביא, שאמר לה הנביא שתחול ברכה מרובה על מעט השמן שהיה ברשותה. ולא עשה לה נס, שימציא לה יש מאין. וזאת משום, שקל יותר להמשיך את הברכה, מדבר שהוא קיים כבר, ולא להמציא יש מאין. ולכן צריך שיהיו המפה והלחם על השלחן בשעת ברכת המזון, שמהם תמשך ברכה מרובה על האדם.

ועוד יש טעם פשוט בדבר, שהביאו ה"לבוש", שיש להשאיר את הלחם על השלחן, כדי שהיה ניכר לכל שאנו מברכים להשם יתברך על חסדו וטובו שהכין מזון לכל בריותיו.

לדעת רבותינו המקובלים, יש להזהר שלא להסיר את המלח מהשלחן עד לאחר ברכת המזון. והובאו דבריהם בספר הלכה ברורה (סימן קפ עמוד ערב). וכבר כתבנו בענין זה על פי דברי הפוסקים בהלכה מיוחדת.

ולסיכום: בסיום הסעודה, יש להשאיר את הלחם שנותר על השלחן, עם המפה שתחתיו. ואין להסירו משם, עד לאחר ברכת המזון. ולדעת המקובלים, נכון לנהוג כן גם עם המלח.