בעקבות דברים שכתבנו בענין צורת ההכשר של השיש, שלח אלינו הגאון רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א, ראש המכון למצוות התלויות באר, הערה נחוצה בענין הזה, והנה היא:


בענין מה שנכתב: 'דין השיש שבמטבח הרי הוא כדין השלחן, ואפשר להכשירו לפסח על ידי שיערו עליו מים רותחים מכלי ראשון אחרי ניקוי יסודי',


הנה, חשוב להדגיש, שכאשר השיש עשוי מאבן, אכן דינם ככלי אבנים, שאפשר להכשירם. וכך הדין לגבי שיש חברון, שיש גרניט [אפילו שממלאים החריצים בחומרים שונים]. וכן הדין בשיש קיסר [הגם שהוא עשוי מאבנים שחוקות, ראה מה שכתבתי בזה בתנובות שדה גליון 173 שכן עיקר הדין].


אולם זאת יש לדעת, שבימינו מצוי לרוב שיש שדינו כחרס ולא אבן, וכגון גרניט פורצלן. שיש למינם. שיש דקטון – שהם סוגי שיש חדשים שהמרכיב העיקרי בהם הוא חרסית כ 94% ועוד 4% זכוכית ופיגמנטים. ועוד 2% של דבקים וסיבים. כל החומר מעורבב לחומר אחיד, ונכנס לצריפה בכבשן בחום של 1200 מעלות. ודינו אם כן חרס גמור, ולא מועילה לו הכשרה כלל.


וממילא כדי להשתמש בשיש ללא חשש, הפתרון היחידי יהיה לצפות את השיש באחד הציפויים המצויים בשוק, והטוב מביניהם הוא הטפט, שהוא אטוס לחלוטין, ומונע ממים להיכנס בין השיש לכיסוי, ועוד חסרונות שיש בציפויים האחרים.


בברכת פסח כשר ושמח

0 תגובות