דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

 זמן ברכת האילנות

בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה.

מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים

אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.

ובספר האשכול (להר"א אב"ד מרבותינו הראשונים, עמוד סח) כתב, שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב"א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשבילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזו לשונו: "ויומי ניסן, לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי". עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים.

ולפיכך כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל שנראה שמותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.

על אילו אילנות יש לברך?
אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.

יש אומרים, שאין לברך אלא כשרואה לכל הפחות שני אילנות מלבלבים. ויש אומרים שדי באילן אחד. ובשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאפשר לברך על אילן אחד. ומכל מקום המברך על מיני אילנות רבים הרי זה משובח.

אילנות המורכבים
אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילנות אתרוגים המורכבים עם לימונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם הוא נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שהרי כלל גדול בידינו, ספק ברכות להקל.

אמנם הבאנו כבר בשנה שעברה טעם גדול להקל בדבר, באילנות מסויימים שאין הדבר פשוט לאסור את הרכבן. כגון פירות ההדר המצויים בינינו, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, שלדעת מרן רבינו זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה בודאי שאין קיומם נגד רצון הבורא, ואפשר לברך עליהן ברכת האילנות, כשם שנהגו לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמו שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.

אילנות של ערלה
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלש השנים הראשונות הם אסורים בהנאה, מותר לברך עליהם.

לברך מחוץ לעיר
הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו לב חיים (ח"ב) ובספרו מועד לכל חי (סימן א) כתב, שיש לברך לכתחילה את ברכת האילנות דוקא מחוץ לעיר. וכלשון הגמרא והרמב"ם שברכת האילנות נתקנה ל"יוצא בימי ניסן", ולכן לא נכון לברך ברכה זו כשהוא בתוך הבית. וכדבריו נהגו כמה חסידי עליון, ובכללם הגאונים רבי יהודה צדקה, רבי מנצור בן שמעון, רבי בן ציון אבא שאול, רבי יוסף עדס ורבי יהודה מעלם ועוד, גדולי חכמי פורת יוסף, שהיו נוסעים בכל שנה בסמוך לעיר בית שמש, והיו מברכים שם ברכת האילנות. אולם למעשה הרבה מגדולי הפוסקים לא נהגו כדברי הגאון רבי חיים פלאג'י, ואף הוא עצמו כתב שזקנו (סבו) שהיה מגדולי הדור היה מברך בחצר ביתו. וכן גדולי רבני קושטא היו מברכים בבית כשרואים את האילנות מבעד לחלון. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מברך בסמוך לביתו, ולא היה יוצא מחוץ לעיר כדי לברך ברכה זו, לא הוא ולא הנלוים אליו.