ברכות השחר, שהן הברכות הנאמרות בכל יום מברכת "אלוהי נשמה" ועד לסיום ברכות התורה, הכל חייבים לאמרן, אנשים ונשים, וכמו שביארנו בהלכות ברכות השחר ובהלכות תלמוד תורה.


זמן הברכות
והזמן הראוי לברכות אלו הוא קודם שמתחילים בסדר תפילת שחרית, אבל אם התפלל כבר כל סדר תפילת שחרית, פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאינו רשאי לברך את ברכת "אלוקי נשמה", מפני שנפטר מברכה זו בברכת "מחיה המתים" שבתפילת העמידה, שהרי בכלל ברכת מחיה המתים נכלל גם עניינה של ברכת אלוהי נשמה המסיימת "המחזיר נשמות לפגרים מתים".


ברכות התורה אחרי שהתפלל
וכן אינו רשאי לברך ברכות התורה אחרי שהתפלל, (ברכות התורה הן שלושת הברכות האחרונות שאחר ברכות השחר, ברכת אשר קדשנו וכו' על דברי תורה, ברכת והערב נא, וברכת אשר בחר), לפי שנפטר כבר מברכות אלו בברכת "אהבת עולם" שלפני קריאת שמע, שהרי בברכה זו נכלל גם כן ענינן של ברכות התורה, שהרי אנו אומרים שם "ותן בליבנו בינה וכו' ללמוד וללמד".


שאר ברכות השחר
אבל שאר ברכות השחר יש לאמרן גם לאחר התפילה במשך היום כולו, מתי שנזכר ששכח לברכן.


נזכר באמצע הזמירות
וכתב עוד מרן הרב זצ"ל שמי ששכח לברך ברכות השחר ונזכר באמצע פסוקי דזמרה, (המזמורים שמברכת ברוך שאמר ועד ברכת ישתבח, נקראים "פסוקי דזמרה"), לא יפסיק באמצע פסוקי דזמרה כדי לברך ברכות אלו, כיוון שיוכל לאמרן אחר התפילה, ורק את ברכת "אלוהי נשמה", יברך בין "ישתבח" לברכת "יוצר אור", כלומר בסיום פסוקי דזמרה (אחר המילים "מלך אל חי העולמים אמן", לפני תחילת  ברכת יוצר אור), משום שאם לא יברך ברכת אלוקי נשמה וימתין עד לאחר התפילה, שוב לא יוכל לברכה, מפני שיפטר ממנה בברכת מחיה המתים כמו שביארנו.


ואם נזכר ששכח לברך ברכות השחר אחר שהתחיל בברכת "יוצר אור" יוכל לברך ברכת אלוקי נשמה בין הברכות של קריאת שמע (לפני שיתחיל אהבת עולם) או בין הפרקים של קריאת שמע (לדוגמא אחרי "ובשעריך" שבריאת שמע) מפני שמותר להפסיק במקומות אלו לצורך ברכה שאם לא יברכנה עכשיו, לא יוכל לברכה אחר כך.


וכמו כן הדין לגבי ברכות התורה שיאמרם לפני ברכת יוצר, ואם נזכר בהן אחר שהתחיל בברכת יוצר, יוכל לברכן בין הפרקים של ברכות קריאת שמע לפני ברכת אהבת עולם. כאמור. אולם אם נזכר ששכח ברכות התורה באמצע פסוקי דזמרה, יברך מייד ברכת "אשר בחר בנו" כדי שיוכל להמשיך בפסוקי דזמרה שאסור לאמרן בלא ברכה זו, ואחר כך יברך את שאר הברכות "על דברי תורה" "והערב נא", וכמבואר.


ובהלכה הבאה יבואר דין הנשים בזה.

0 תגובות