דילוג בי"ג מידות ושליח ציבור רווק

 

שאלה: איך יש לנהוג בשעת אמירת שלוש עשרה מידות? והאם רווק יכול להיות עוזר לחזן? והאם אדם שפנה לבית משפט שלא כהלכה יכול להיות חזן?

תשובה: מרכז אמירת הסליחות בימים הנוראים, הוא אמירת שלוש עשרה מידות של הקדוש ברוך הוא. וכפי שהזכרנו אתמול.

כשאומר ה' ה', צריך להפסיק מעט ביניהם, כלומר, לא יאמרו ברציפות "ה' ה'" אלא יעשה הפסקה קלה ביניהם. ובפוסקים הוזכר שאיסור גדול הוא לומר ה' ה' ברציפות, אלא חובה להפסיק מעט ביניהם.

ולגבי ה"דילוג" שנוהגים בו רבים באמירת "ה' ה'", כתב הגאון מרן החיד"א (שיו"ב סימן קלא) שאין לדלג כן בשעה שמזכירים ה', כמו שעושים בקדושה כשאומרים "קדוש קדוש קדוש", אלא ימשיך לעמוד כדרכו. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד לב), בלשון הזו: "ואין צריך להרים עקביו מהקרקע כשאומר ה' ה'".

אולם כתבו הפוסקים שנכון לכפוף מעט את קומתו כשמזכיר ה'. (ואצל מרן זצ"ל ראינו שהיה מכופף מעט את ראשו כשאומר "ויעבור").

וכתב מרן רבינו זצ"ל, שמאחר והזכרת שלוש עשרה מידות עולה על חשיבותה על פני שאר פיוטי הסליחות, לכן אם הזמן מצומצם ואי אפשר לומר את כל הפיוטים שבסליחות, יש לדלג את הפיוט "אם אפס רובע הקן", ולהתחילו מ"זכרון לפניך בשחק". וכן יש לדלג "בזכרי על משכבי", וכן את הפיוט "אליך ה' נשאתי עיני".

כעת נדון בשאלה השניה, האם ישנה בעיה שה"עוזר" לחזן בימים הנוראים יהיה רווק? ומה הדין לגבי שליח ציבור שהוא פרוד מאשתו?

ואמנם, לכתחילה צריך שיהיה השליח ציבור נשוי, כמו שכתב הרמ"א (בסימן תקפא). אולם בתור "סומך" שהוא העוזר לחזן, כתב בספר נהר מצרים, שבירושלים נהגו להקל בדבר, ובתנאי שהעוזר לחזן הוא ראוי לכך. וכן היה נוהג מרן זצ"ל, שבמשך כמה שנים עמד לימינו לעוזרו בתפלות הימים הנוראים הגאון רבי גולן אלוף שליט"א, אף על פי שעוד היה רווק באותה שעה. ולגבי השאלה השנייה, אדם שנפרד מאשתו מפני שנסע למרחקים כדי להיות חזן, אין זה מעכב, ויכולים למנותו. אבל מי שנפרד מאשתו מחמת קטטה ומריבה, כתב בספר כף החיים (אות מו) שנכון שלא למנותו. אולם יש בזה הרבה פרטי דינים, ויש לעשות שאלת חכם על כל מקרה.

ולגבי השאלה, אם אדם שפנה לבית משפט יכול להיות חזן, הנה הגאון מהר"א ששון (מגאוני קושטא סמוך לזמן מרן הבית יוסף), כתב בשו"ת תורת אמת (סימן קנח) כתב, שההולך לערכאות של גוים ולא רצה לעמוד בדין תורה ורוצה להתפלל שליח ציבור בראש השנה וביום הכפורים, פשוט שאינו ראוי להיות שליח ציבור. וראוי הוא לעונש גדול על שעזב מקור מים חיים לחצוב לו בורות נשברים. והוסיף על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד טל, יחו"ד ח"ד סימן סה), שאין ספק שהוא הדין לגבי אדם שפנה לערכאות של בתי המשפט החילונים במדינת ישראל, כי הם גרועים בהרבה מן השופטים הגויים שאינם מחוייבים לדין התורה. ובעינינו ראינו לפני כמה שנים, איך ששופט ישמעאלי שישב בבית המשפט, פסק לטובת ציבור שומרי התורה (בענין הפרדה באירועים), ואילו השופטים היהודים הרשיעו ופסקו לאסור לקיים את מצוות התורה. ובזה גילו פרצופם והחציפו פניהם כנגד יסודות תורתינו הקדושה, ושומר נפשו ירחק מהם