שמוש בספר קודש

 שימוש בספר קודש

שאלה: האם מותר לקחת ספר קודש, ולהניח על גביו ספר קודש אחר, כדי שיהיה נוח יותר לעיין בספר?

תשובה: יש נוהגים לקחת ספר קודש, כגון ספר משניות, ומניחים על גביו בשיפוע ספר קודש אחר, כגון סידור, כדי שיהיה נוח יותר לעיין בסידור.

ובספר טורי זהב (יורה דעה סימן רפב סעיף קטן יג) כתב, שאסור ליטול ספר ולהניחו תחת ספר אחר כדי להגביהו שיהיה נוח לו לעיין בתוכו, שאין זה דרך כבוד, אלא אם כן היה מונח הספר לפני כן, שאז מותר להניח את השני על גביו.

כלומר, לדברי הטורי זהב, אין להשתמש בספר כ"הגבהה" לספר אחר. ורק אם בלאו הכי הספר היה מונח שם, אין בדבר איסור, אבל לקחת ספר במיוחד לשם כך, יש בזה זלזול בספר קודש.

אולם המגן אברהם (סימן קנד ס"ק יד) כתב לחלוק על דברי הטורי זהב, ופסק להתיר, בפרט כשעושה כן כדי ללמוד, שאין בזה העדר כבוד כלל. והביא ראיה גדולה להתיר, מדברי ספר חסידים, שכתב, שמי שהיה יושב, ואינו יכול ללמוד מפני שהשמש זורחת על אותיות הספר, מותר לו לקחת ספר אחר ולהגן בעזרתו מהשמש, כדי שיהיה צל על האותיות ויוכל ללמוד. (ובלבד שלא יתכוין להנאתו, אלא לשם לימוד התורה).

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, הביא בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה עמוד שכא), שכדברי המגן אברהם פסקו עוד מגדולי האחרונים, והביאו ראיות לדבריהם, וכן היה מנהג מרן זצ"ל, שלשם לימודו וכתיבת ספריו, היה נעזר לפעמים בספרים אחרים שיעמדו תחת לספר שאותו היה כותב, כדי שיוכל לכתוב בצורה טובה.

לכן למעשה, מותר להשתמש בספר קודש אחד, בתור הגבהה לספר קודש אחר, כדי שיוכל ללמוד בו.