גזל מקופת חולים – מעשה שהיה

 

שאלה: האם מותר לשנות מן האמת בהצהרה עבור קופת חולים, כדי לקבל הטבה כספית עבור אדם שאינו מבוטח בקופה?

תשובה: קופת חולים, היא הנותנת שירותים רפואיים לציבור שמבוטח דרכה. וכאשר מטופל מקבל החזר או מימון כספי מכספי הקופה, סכום זה נחסר בפועל מהרווחים של הקופה.

לפיכך, הדבר ברור, שאסור בהחלט לשנות מן האמת או להצהיר תצהיר שאינו מדוייק לקופת חולים, כדי לקבל הטבה ממונית, ושייך בזה איסור גזילה ממש.

וכן אם קופת חולים נותנת "הטבה" למבוטחים שלה, לדוגמא בקניית מסגרת למשקפיים במחיר מופחת, אסור בהחלט להציג את הדברים כאילו אדם המבוטח בקופה קנה את המשקפיים, כדי להעביר את ההטבה לאדם אחר שאינו מבוטח בקופה, ויש בזה גם איסור שקר, וגם גזל.

ובשו"ת משנה הלכות (חי"ז סימן קנו), הובאה בזה שאלה, אודות יולדת, שהילד שנולד לה נזקק לאישפוז במשך כמה ימים לאחר הלידה. לכן עשה לה הרופא "טובה", ורשם שגם לאם יש איזו בעיה רפואית, שדורשת את המשך האישפוז שלה. וכך נשארה האם עם בנה למשך יומיים נוספים, עד ששוחררו שניהם מבית החולים. ונשאל הגאון המחבר זצ"ל, האם הדבר מותר?

והשיב הגאון המחבר, שלכאורה נראה, שעל האם, להחזיר לחברת הביטוח שמימנה את האישפוז הנוסף, את כל הוצאות האישפוז. וזאת משום, שהחובות של החברה המבטחת כלפי המבוטח, היא אך ורק על פי ההסכמים ביניהם, וכאשר האם הוסיפה לחינם ימי אישפוז נוספים, היא רימתה את חברת הביטוח, ונטלה כספים שלא מגיעים לה. והחמיר בדבר מאד. (אף שבנידון שלו השיב בסופו של דבר שאין על האם חובת השבה, מחמת כמה נימוקים). ובסיכום דבריו כתב, שאסור בהחלט לגזול כספים מחברות הביטוח, בין אם הן של יהודים ובין אם הן של גויים.

ומעשה אמיתי אירע לאחרונה בענין זה, וראוי לספרו:
לפני תקופה מסויימת, חלה אדם אחד במחלה קשה, ובכל תקופת הטיפולים במחלה, היה עליו להשיג התחייבויות שונות מקופת החולים ומגופים נוספים, שיסייעו לו במימון כל התרופות והטיפולים בבית החולים.

והנה אירע לו לחולה, שהכיר אשה אחת, ושמה מרת הדס יפרח שתחיה, (לבית משפחת דבדה), שעבדה בעת ההיא בקופת החולים בה מבוטח החולה. ומאחר והיא היתה ידועה בכך שמסייעת לכל פונה, סייעה גם לו בכל הנדרש, בהשגת האישורים המתאימים. ובזריזות ובחכמה, השכילה למנוע מאותו חולה הרבה עגמת נפש. אך מאת ה', בחלוף הזמן, אותו אדם נפטר לבית עולמו.

בתוך ימי השבעה, ראתה הגב' יפרח בחלומה, שאותו נפטר פונה אליה, ופניו עצובות מאד. שאלה אותו: מדוע פניך רעות? השיב לה: צריך להחזיר כסף! ובא להושיט לה מעות מידו. התעוררה, והנה חלום.

למחרת, שוב ראתה בחלומה את אותו המחזה כמה פעמים, עד שקמה בשעה ארבע לפנות בוקר, ואמרה לבעלה, שאינה יכולה לשאת את הדברים. החלה לברר, ובקופת חולים ראתה, שאותו אדם ביקר אצל רופא, בזמן שלא היה לו "ביטוח", ולכן הוא חייב בתשלום (לא גבוה בכלל) של סכום כסף. שילמה בעצמה את סכום הביקור, ומאז לא ראתה עוד את החלום.

ודברים כאלה אירעו כמה פעמים, ומהם נלמד, שאם על כל העוונות מועילה תשובה, הרי שעוון גזל קשה מכולם, שלא די בתשובה, אלא יש להשיב את הגזילה, ורק יחידים זוכים שמאפשרים להם מן השמים להתגלות למישהו בעולם הזה שיבוא לעזרתם. לכן יזהר כל אדם כל ימי חייו, שלא יגיע אליו ממון שלא מגיע לו על פי הדין, ובזה יזכה לחיי העולם הבא בשלום ובשלוה.