בעל ואשה עם מנהגים שונים

זוג נשוי שהאיש והבעל הם מעדות אחרים, כמו ספרדים ואשכנזים, כיצד לנהוג בביתם בעניינים שונים שיש להם חילוקי מנהיגים, למשל בעניין אכילת קטניות בפסח, אכילת בשר "כשר" שאינו "גלאט-חלק" וכדומה? רבותינו הראשונים פסקו (מכח דברי הגמרא בכמה מקומות) שאדם היה גר במקום כמה נוהגים בו מנהגים לקהל ולהמיר, ואחר כך עזב את אותו המקום לגמרי ובא להשתקע (לגור בקביעות) במקום אחר, צריך לנהוג כמנהג בני המקום שבא להשתקע בו, בין להחמיר ובין דומה, ואינו מחויב להמשיך במנהגי המקום שיצא משם. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, למד מדין זה, לגבי אשה מבנות אשכנז, שמנהג בית אביה שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, והלכה ונשאת לבעל ספרדי שנוהגים בזה, שאז רשאית האשה לנהוג כמנהגו, משום שהיא נחשבת כמו שעזב את מקומו על מנת להשתקע במקום אחר. וכיוצא בזה פסק רבינו הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח, מרבותינו הראשונים), לגבי מקום שיש בו שתי קהילות חלוקות במנהגיהן (כמו קהילות הספרדים והאשכנזים) ונשא איש מבני הקהילה האחת אשה מבנות הקהילה האחרת, שאין ספק שהאשה נכללת עם בעלה בכל חיובי, משום ששה דבר שלא יהיה כל כך חשוב, "ושניפטר יהיה פשוט באשר הוא. (סועדים) על שולחן אחד ויהיו חלוקים במאכליהם, שיהיה האסור לזה מותר לזה, אלא בכל מנהגיה תלך האשה אחר מנהג בעלה. ובפרט שלגבי יחסי אשה עם בעלה יגרום הדבר פירוד ומחלוקת אם יהיו חלוקים במנהגיהם. וזכור לנו, שפעם דיבר מרן בקבוצה מצומצת בענין הנ"ל, והיתה שם אשה מכובד מבנות משפחתו, שהיא החלה לטעון היטב בפני מרן, שיש להורות כי הבעל ינהג כמנהגי האשה, כי "מי אמר שהנשואין נחשבים כמו האשה הולכת למקומו של הבעל, אולי אפשר לומר יותר להיפך"? איך מרן בנועם שפתיו הסביר את הדברים באופן המתקבל על דעת כולם. ארץ ישראל נחשבת "אתריה דמרן", כלומר מקומו של מרן השלחן ערוך, כי מרן רבי יוסף קארו חי ופעל בארץ ישראל, ומארץ ישראל פשטו הוראותיו ונתקבלה הלכה כמותו. לפיכך כתב מרן רבינו זצ"ל, שאשה ספרדיה שנשאת לבעל אשכ"ל, על פי שהיא צריכה לנהוג כמנהגי בעלה בביתו, ואפשר, עליה אף לאחר בישול אורז וקטנה בבית בעלה, מכל מקום אם הם גרים בארץ ישראל אתריה דמרן אין האשה נחשבת לאדםקר (אלאעז שעב) לגמרי ודעתו קודם ובא הוריה, בביתו, בבית. מרן, מרא דאא דישראל וכמו כן אינה רשאית. להמשיך מרתן בזה. ולסיכום: באופן כללי, האשה הולכת אחרי מנהגי בלה בכל דבר. אולם יש יוצא מן הכלל, והוא לגבי אשה ספרדיה שנשאת לאשכנזי, שהם גרים בארץ ישראל, יש מקרים שהדין שונה, וכפי שהסברנו.