שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

 

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. אמבטיה. מוציא מצה. מרור. כורך. שלחן עורך. צפון. ברך. הלל. נרצה. בקרת ליל בסדר מניחים שלוש מצות, וכשמגיעים ליל פסח ל" יחץ ", לוקח בעל הבית את המצה האמצעית מבין השלושה, ובוצע אותה לשתי חתיכות. ומניח את החלק הקטן בין שתי המצות, והחלק הגדול נותן לאחד מבני הבית שישמור אותה ל"אפיקומן". כמו שיבואר. ה"כזית" הראשון כשמגיעים בסדר ל" מוציא מצה ", לוקח את בעל הבית את שלשת המצות המוכנות בקערת ליל הסדר, ששתי המצותימות השלמות מלמעלה ומלמטה, וביניהן מונחת המצה הפרוסה שחצה אותה לשנים כשהגיעו ל"יחץ ", ואוחז את המצות בידו ומברך "המוציא מלחם מן הארץ". ונוהגים שאחרי שמברך המוציא, שומט מידיו את המצה השלישית המונחת מלמטה, ומברך על אכילת מצה רק על המצה העליונה ועל המצה הפרוסה האמצעית. ובעל הבית אוכל כזית אחת מכל מצה. נמצא שבעל הבית אוכל שני שיעורי כזית כבר באכילה זו. אחד מן המצה העליונה ואחד מן המצה האמצעית. אבל יש להם מספיק לאכול שניים ממצות אלו שבידיו של בעל הבית, נותן להם את בעל הבית מעט מכל מצה, ומצרף אותם ממצות אחרות יחד עד שיגיעו לשיעור כזית אחד. ודי להם לכל הדעות בשיעור כזית אחת בלבד. נמצא כי שאר בני הבית נמצאים אוכלים באכילה זו אלא כשיעור כזית אחד בלבד. וגם בעל הבית אם מאיזו סיבה לא אכל שיעור של פעמיים כזית, יצא בדי עבד ידי חובתו. ולקוצר הזמן לא נוכל להרחיב את הדיבור ולהסביר את טעמי דין זה. הכזית השני לאחר כשמגיע ל"כורך", לוקח "כזית" מן המצה השלישית שבקערת ליל הסדר, וכורכה עם כזית מרור (חסה), וטובלה בחרוסת ואומר: "זכר למקדש כהלל", ואוכלים ביחד בהסיבה. (כלומר, מוטה על צד שמאל). נמצא שעד כאן אוכל בעל הבית שלש פעמים שיעור כזית, ושאר בני הבית אוכלים עד כאן שני שיעורים של כזית. הכזית השלישית כשמגיע בסעודתו ל"צפון", לאחר גמר כל הסעודה, אוכלים מן המצה השמורה אצל אחד המסובים ל"אפיקומן". ובעל הבית אוכל מאות המצה שיעור "כזית" נוסף. (ולשאר בני הבית נותן ממצה אחרת שאיתו ומצרף להם מעט מן המצה שהיתה מוכנה מראש לאפיקומן). וגם לה מצה זו צריך שיאכלה בהיסבה, וצריךזהר מאד לאכלה בהסיבה, שאמה לא אוכלת בהסיבה, לא יצא ידי חובתו וצריך לאכול כזית נוספת, ועלולה אכילתו להיות אכילה גסה, גם באכילה כזו אינה יוצאת ידי חובתו כפי שביארנו כבר. ויש מחמירים לאכול כ"צפון" כשיעור שני זיתים, זכר אחד לקרבן פסח ואחד זכר למצה שהיו אוכלים עם קרבן פסח. נמצא שבעל הבית עד כאן אכל חמישה שיעורי כזית אם הוא מחמיר על עצמו, ואם לאו אינו אוכל אלא שיעור ארבע זיתים. ושאר בני הבית אוכלים ארבע זיתים הם מחמירים על אנשים, ואם לאו, הם אוכלים אלא שיעור של שלשה זיתים. ולסיכום: ב"מוציא מצה" אוכל בעל הבית שיעור כשני זיתים של מצה. ושאר בני הבית אוכלים מן המצה של בעל הבית אוכלים כזית אחת. וב"כורך" אוכל כל אחד כזית מצה. ומ"צפון" אוכל כל אחד כזית אחד, ויש מחמירים לאכול שיעור של שני זיתים מצה.