בטל ובדיקת חמץ בשנה זו

 

בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן (ליל י"ד בניסן), בודקין את החמץ לאור הנר. אולם השנה (התשפ"ה), יחול אור לארבעה עשר בניסן בליל שבת, אין בודקין את החמץ אלא בליל ששי (יום חמישי בלילה). ומסיבה זו מתעוררת השנה עוד כמה נקודות הלכתיות שנדון ונבאר את כולן לכות שיובאו בהמשך השבוע בהעזרה'. (נמצא זו הייתה לפני כארבע שנים בשנת התשפ"א). הנר שבודקין בו את החמץ, צריך שיהיה של שעוה (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו) כתקנת חז"ל, ואם אין לו נר אבל יש לו פנס יכול להכניסו למקומות שצריך לחפש כהוגן, מותר עם פנס כזה לחפש, וכן נהג הגאון חזון ואדם. לגבי מרפסות, גינות וכל כיוצא בזה. וזמן הבדיקה הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, (ואם מסיבה כל שהיא לא בדקו בשעה זו, יש לבדוק בברכה אפילו בשעה מאוחרת יותר). ואסור לאכול סעודה של פת (לחם) או עוגה יותר משיעור כביצה (כחמישים וששה גרם), לפני בדיקת חמץ, החל מחצי שעה קודם זמן הבדיקה, אבל פחות מכביצה מותר לאכול. ופירות וירקות וכן תבשיל אורז וכיוצא בזה מותר לאכלם אף יותר משיעור כביצה. בזמן הבדיקה, יש לשים לב על תרופות הנמצאות בבית, וכן משקאות חריפים (כגון ויסקי ובירה) וכדומה, שלפעמים לא שמים לב אליהם הם חמץ גמור. אחרי בדיקת חמץ, צריך לבטל את החמץ בפיו, שיאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", וכפי שמופיע במחזורים לחג הפסח וברוב ההגדות. (בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כפר הארץ"). וצריך שיאמר את נוסח הביטול בשפה המובנת לו, שאם לא כן לא יצא ידי חובת הביטול. ונוהגים לומר את נוסח הביטול שלוש פעמים לחיזוק העניין (וטוב להוסיף לפחות באחד מהם "לביטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא"). ביעור חמץ איך מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים וזורהו ברוח או זורקו לים, והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (לפני זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו. יש נוהגים להסתיר בבית עשרה פתיות (חתיכות קטנות של לחם וכדומה) עטופים היטב, כדי שבזמן הבדיקה ימצא הבודק את החמץ. ומי שנוהג כן יזהר לרשום את מקומן של פתיתי החמץ, כדי שאם לא ימצא אחד מהם, אחר כך למוצאו על ידי הרשימה. ביעור חמץ השנה השנה, יחול ערב פסח להיות בשבת, והואיל וכך, ביום שבת בבוקר (בערך בעשר ורבע), יחול איסור אכילת חמץ, ומאחר ואי אפשר לעשות בדיקת חמץ בליל שבת, אז בודקים את החמץ ביום חמישי (הקרוב) בערב, ליל יום שישנו י"ג ניסן. ומברכים לפני הבדיקה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם". ואחרי סיום הבדיקה יאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא" (כל החמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ). ויש להזהר להצניע החמץ על ונועד לאכילה ביום שישי וביום השבת בפינה מיוחדת, כדי שלא יתפזר אנה ואנה ויצריך בדיקה נוספת אחריו. אסור לבשל לכבוד שבת בבוקר תבשילי חמץ שנדבקים בכלים, כמו חמין עם חיטה וכדומה, כדי שלא יצטרכו להדיח הכלים בשבת אחר הסעודה, שהרי הדחה זו אינה לצורך השבת, ואסור להדיח כלים בשבת לצורך השבת. ובשנים משפט מצויים כלים חד פעמיים, שהמשתמש יוכל להשליכם מביתו קודם זמן איסור חמץ, ובזה הוא יוצא מידי חששות אלו. השבוע נבאר בעזרת ה' עוד דינים מיוחדים לשנה זו.