עוד ביארנו, שכאשר קם אדם משנתו בבוקר, שורה על ידיו רוח טומאה, משום שהשינה, היא חלק אחד מששים של מיתה, ורק על ידי נטילת ידיים כדת וכדין מסתלקת הרוח רעה מהידיים. ועל כן אסור לגעת בדברי מאכל או משקה לפני נטילת ידיים של שחרית, כי הרוח רעה גם על מאכלים שנגע בהם.
ועתה נדון, במה שפעמים רבים, בעלי מאפיות האופים לחם, אינם אנשים יראי שמים, ומן הסתם הם אינם מדקדקים ליטול ידיהם כהלכה, הם נוגעים ומתעסקים בלישת הבצק או בסידור הכיכרות בחנות, ולכאורה רוח רעה שורה על המאכלים הללו, ואין לקנות מהם.
ואמנם מרן החיד"א, וכן הגאון רבי אליהו מוילנא, כתבו, שדברי מאכל שנגע בהם אדם שלא נטל את ידיו, אסור לאכול מהם אפילו בדיעבד, משום שרוח רעה שורה עליהם, ויש בדבר חשש סכנה. ויש ראיות לדבריהם בדברי הקדמונים.
אולם יש אומרים שאין לעניין בדיעבד, ורק לחושכתחילה יש להזהר שלא לגעת במאכלים לפני נטילת ידיים. ובפרט לפי מה שנתבאר כבר בדברינו, שבזמן הזה הרוח לא מצויה כל כך כמו בדורות הראשונים, יש סמך לדבר יותר.
ועוד טעם יש היד בזה, שכן דרך רוב בני האדם, ששוטפים ידיהם בבוקר, ואף על פי שמות נוטלים ידיים כדת וכדין, מכל מקום, כח הרוח רעה נחלש על ידי שטיפתיים.
ומרן רבינו הגדול זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ראשון), הביא ראיה לענין זה, שבשטיפת הידיים נחלש כח הרוח רעה, שהרי מבואר במסכת עבודה זרה, שהיו נוהגים לדרוך ענבים בגט לשם יצור יין, על ידי דריסה ברגליים. מקובלים, שהרוח רעה השורה על הידיים, שורה גם כן על הרגליים, והטעם שאין אנו רוחצים גם את הרגליים בכל בוקר לסלק את הרוח רעה, משום שתוקף אחיזת הרוח רעה ברגליים גדול, ולא מועילה לו נטילה כללית. ובכל אופן נהגו לדרוך ענבים ברגליים, ולא חש לרוח רעה. ובודאי הטעם הוא, משום שהיו רוחצים את הרגליים לנקיות לפני שעברו את הענבים, ואז, כבר אין לחוש לרוח רעה שתעבור למאכלים הנוגעים ברגליים, כיון שכח הרוח רעה נחלש אפילו בחיצה רגילה.
יש להשתמש בהם בדיעבד. אבל מאכלים שנגעו בהם אדם ללא נטילת ידיים, אונתן לפם במים, שוט פירות או ירקות וכדומה, נכון לשוטפים במים זורמים מהברז, שלוש פעמים, שבזה מסירים חששו רוחטומאה מהם.
ולסיכום : מאכלים שנגעו בהם אדם שלא ברור שנטל את ידיו בבוקר, מותר לאכול מהם. ואם אפשר לשוטפם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים זורמים
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה