פורטל יהדות

 

מי שחילל שבת חולה, ובסוף דבר העניין שלא היה צריך בפעולת חילול שבת כללי, האם הוא צריך כפרה על חטאו? תשובה: מי שחילל שבת סתם, וכגון שנסע במכונית בשבת שלא לצורך פיקוח נפש כלל, בודאי שכאשר יחזור בתשובה מעוונו, ירצו לעשות סדר תיקון תשובה, לכפר על חטאו הגדול בחילול שבת קודש. ואז, כשיראה ה' בעוניו ובצערו, בודאי שיקבל את תשובתו ברצון. אולם המחלל שבת על נפש מישראל המצאת בסכנה, מצוה גדולה עשה, וכפי שנתבאר בהלכות הקודמות , שכך הוא דין התורה. עד שאמרו רבותינו במסכת יומא, לחלל את השבת עבור החולה, על ידי גדולי ישראל, יש צורך לחפש דרכים אחרות שהחילול שבת יעשה על ידי אנשים פשוטים, ואף אסור לעשות כן, סביר שלא יבא אנשים לומר שיש איזה פגם בחילול שבת על החולה. ויש נשים שנהגו, שכאשר חיללו שבת עבור יולדת, או שאר חולה שיש בו סכנה, היו נוהגים אחר כך להתענות לכפר על חילול שבת שעשו. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהוא מעשה הוללות וסיכלות, שהרי התורה אמרה שיש לחלל שבת עבור מצות מילה, ומעשים בכל יום שהמוהלים מחללים שבת ומלים את הילד בשבת, וכי יעלה על הדעת שאותו מוהל שנצטוה בתורה למול בשבת, יצטרך כך כך. להתענות לכפר על חטאו? כן הדבר, שמי שנזדמן לו לחלל שבת עבור חולה שיש בו סכנה, מצות עשה, ואינו צריך לחזור על כך בתשובה כללי ועיקר. גם אם נמשיך כך שלא היה צריך לחלל את השבת לצורך אותו חולה. וכגון אשה שהרגישה שהיא עומדת ללדת בליל שבת, ובעלה לקח אותה ברכבו לבית החולים, ולבסוף נסוכל שלא ילדה עד שעברו כמה ימים, אין הבעל צריך להתחרט על מה שעשה, כי עשה הכל על פי התורה, שאמרה שיש לחלל שבת עבור ספק פיקוח נפש. וכן מבואר בפירוש בשלחן ערוך, שאם היה צריך לאכול תאנה אחת, והלכו עשרה בני אדם, וכל אחד מהם קטף עבורו תאנה מן העץ, כולם פטורים מחילול שבת, שעשו כן ברשות התורה, "ויש להם שכר טוב מאת ה'". ובשו"ת בנין ציון, נשאל, אודות תלמיד חכם אחד, שנצטווה על ידי הרופאים לאכול ביום הכפורים, ושמע בקולם, ואחר שהבריא, התחיל להצטער ולהסתפק שאולי הרופאים טעו בדבריהם, כי באמת לא הרגיש חולשה גדולה כל כך, ולא היה צריך לאכול ביום הקדוש. והשיב הגאון המחבר, שהרי מבואר בפוסקים, שאפילו אם החולה אומר בבירור שאין צריך לאכול, והרופאים אומרים שצריך לאכול, חיוב גמור הוא שומע בקול הרופא, "ומובטח אני לא צריך כפרה, וכבר אמרו חכמים, אין החולה עומד מחוליו ומתרפא עד שמחלו לו כל עוונותיו", ועל כן אין מקום כלל לשאלה זו, ואינו צריך כפרה כלל. ולסיכום: במקום ספק פיקוח נפש, יש לחלל את השבת, אם נכלול אחר כך שלא היה צריך בחילול שבת, אין איסור בדבר, כך הוא משפט התורה, לחלל שבת עבור ספק פיקוח נפש.