בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל קשר בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו.
כל מחלה פחות שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם הרופאים הם שומרי שבת בעצמם, מכל מקום, בהיות ומדברים מעוררים לכל ה"ספק" סכנה, הרי שאף על ספק סכנה מחללים את השבת,סכנה. יש לשמוע בקול ולחלל את השבת עבור החולה.
מי שנשך אותו כלב בשבת, אף על פי שאין סכנה מצד הדימום במקום הנשיכה, כל ספק שיש ספק בריאותו של הכלב, יש להסיע את הנשוך לגבי במהירות לבית החולים, שמא הכלב חולה בכל בת, ואם ימתינו עד לצאת השבת, לא יכול להיות באדם הננשך (כי) לאחר שנגיף הכלבת חודר למערכת העצבים, אין יותר אפשרות לרפא את החולה, אבל קודם לכן, יש אפשרות לרפאותו לגמרי באמצעות סידרת זריקות).
ומי שנשך אותו נחש בשבת, יש לפנותו גם כן בהקדם לבית החולים, ולהזמין לו אמבולנס ולעשות כל צרכיו. ואם יש אפשרות לצוד את הנחש ולהרגו, מצוה לעשות כן, משום שעל ידי זיהוי הנחש, אולי להגיש לחולה טיפול הולם בבית החולים.
ומי שנעזר בשבת על ידי צירעה או דבורה, אם ידוע שיש לו רגישות לקיצה מסוג זה, יש לקחתו לבית החולים בשבת. אבל סתם אדם שנעזר על ידי דבורה, אין לחוש לסכנה מחמת עקיצה כזו.
יש לפנות לבית החולים. ואם יש צורך לצוד את העקרב, מותר לצוד אותו בשבת לצורך רפואת החולה (שיש שנהגו, לקחת את העקרב, ולגנו במחבת, ולהניחו על מקום העקיצה, ואומרים שהיא רפואה בדוקה לנשיכת עקרב. לא בו בדרכי הרפואה המקובלים).
לפי דברי הרופאים בזמנינו, כל סכנת אבר,, סכנה לאבר אחד, כלומר, למשל, או רגל, סכנה לכל הגוף, כי מחולי גדול כזה, יכול להמשך זיהום לכל הגוף, ודבר זה יכול לגרום אף למוות. לפיכך אין ספק, שבכל מקום שיש חשש סכנה לאבר אחד, יש להתיר לחלל שבת עבור החולה.
במקום שיש חשש לעיוורון, יש לחלל את השבת בלי ספק, (גם ללא מה חם ביארנו, שחולי העיניים הוא חמור יותר משאר חולאים), וכן במקום שיש חשש חריף באיזה אבר, שיש חשש לבריאותו, יש לחלל עבור שבת חולי כזה.
וכן מי שנשמטה עצם היד או הרגל שלו ממקומה (דבר המצוי אצל ילדים קטנים), מותר להחזיר את העצם למקומה בשבת. ואם הרופא יש בדבר ספק סכנה, מותר לחלל את השבת עבורו אפילו בנסיעה לבית חולים וכדומה. ומותר לבצע בשבת צילום רנטגן על פי הוראת הרופא, לקבל את אבחנה מדוייקת על שבר, או כל דבר העלול להביא לסכנה.
חולה שחש ברע, ויש לו חום גבוה מעל ארבעים מעלות צלסיוס, וניסה להוריד את החום באמצעות תרופות, והבתוקפו אינו יורד, ולא ידועה סיבת החום, מותר לו לפנות מיד לבית החולים לצורך בדיקות וטיפולים. אבל אם אחזה אותו הצטננות רגילה, שהרגילות היא שמקבלים חום בגללה, הרי הוא חולה שאין בו סכנה, ואין לחלל שבת עבורו בנסיעה לבית חולים.
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה