חדש" בזמן הזה – דברי השגת אריה

 

בהלכה הקודארנו, שכל התבואה מחמשת מיני דגן בימה לפי חג הפסח, אסור לאכול ממנה עד שיגיע יום י"ז בניסן. ותבואה זו נקראת "חדש", אבל תבואה שעבר עליה חג הפסח, נקראת "ישן". וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (או"ח סימן תפטפט). ס"י, וביו"ד סימן רצג) בזו הלשון: אסור לאכול "חדש" אף בזמן הזה, עד תחילת ליל י"ז בניסן. (ובחוץ לארץ יש להמתין יום נוסף). והסברנו שבארץ ישראל רוב החטים והשעורים, אין עליו חשש "חדש". אולם בחוץ לארץ המצב שונה בתכלית, כי שם רגילים לקצור את החטים בחשון, ומיד משווקים אותם לצרכנים, ואסור לאכול מהן עד שיגיע חג הפסח כמו שביארנו. מנהג הספרדים והאשכנזים בכל ארצות המזרח, היו נזהרים כולם באיסור חדש, ובלאו הכי בארצות אלו, רגילים לזרוע את החטים בתחילת החורף ולקצור אותם בתחילת הקיץ, וממילא החטים הנמכרים בשווקים הם חטים שעברו עליהם הפסח ואין בהם חשש חדש. אולם בארצות אשכנז, ובפרט במדינת פולין, רוב האנשים לא היו נזהרים בדין זה, מפני שהיה קשה מאד להחמיר בארצות הללו בענין זה, שהרי שם נוהגים לזרוע את החטים בקיץ, ולקצור אותם בראשית החורף, בערך בתוך חשון, ואז היו נוהגים לזרוע את החטים בקיץ. צריך לשמור על התבואה במחסנים עד לאחר הפסח כדי שיוכלו לאכול ממנה, והדבר היה קשה מאד. לפיכך דנו הפוסקים אם יש להם לבני אשכנז על מה לסמוך, במה שלא נזהרו באיסור חדש. ולמעשה בכמה מקומות כתבו הפוסקים, ועל צבאם הרמ"א, לדון בסברות שונות בדעתם. והרבה מהאחרונים נסמכו בזה על הגאון בעל בית חדש, שפסק כי אין איסור חדש נוהג אלא בתבואה של יהודים, אבל בתבואה של גויים לא נוהגת איסור. חדש, ומאחר וכל התבואה המיוצרת בחוץ לארץ מיוצרת על ידי גויים, ממילא לא שייך שם חשש חדש. גם הגאון רבי יחזקאל קצנלבויגן (דודו של הגאון בעל שאגת אריה) כתב בנדון זה מהטעם האמור, אולם אחינו הגאון השאגת אריה, שפך כאש חמתו על המיקלים בזה, עד שכתב התורה חוגרת שק על דבריהם למעשה לאמתה של תורה, שבאו קונקרטי. באיסור מפני סברות מחודשות. ובפרט נסמך השאגת אריה על דברי הירושלמי (שהזכרנו בהלכה הקודמת), ששם משמע בפירוש שאיסור חדש נוהג גם בתבואה של גויים. וכל כך היה בעל שאגת אריה מחמיר בדבר, עד שהורה שאסור להשתמש בכלים של המיקלים באיסור חדש, כדין מי שבישל בכליו נבלות וטרפות, והורה כי יש להגעילם ולהכשירם כדת לפני שיבואו ישתמשו בהם. גם הגאון רבי אליהו מנא, היה מחמיר בדין חדש בזמן הזה. אך למעשה רוב בני אשכנז לא שמעו בקולו של השגת אריה, מפני קושי הדבר, ומאחר והגאון השגת אריה היה מחמיר כל כך בדבר, נמנעו מלקבלו כרב בשום קהלה מקהלותיהם, וכך היה עני רוב ימיו, והיה נודד ממקום למקום ומרביץ תורה בישראל מתוך הדחק. (עד שלעת זקנתו נתמנה כרב בעיר מיץ שבצרפת). הדין למעשה למעשה הורו הפוסקים ובהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להזהר באיסור חדש בזמן הזה גם בתבואה של גויים, והוא איסור מן התורה, ובפרט בני אף עדות המזרח שמחוייבים יותר להזהר בזה על פי דעת מרן השלחן ערוך. בארצות הברית ובשאר ארצות אירופה, ששם תבואה שיש בה חשש "חדש", יש להזהר מאד בענין זה, ולהקפיל רק מתוצרת ללא חשש זה. גם בתוצרת מוכנה המיוצר במדינות אלה ומיובאת ארצה, יש להזהר שלא לקחת מוצרים שעשו אותם לאחר חג הפסח מחיטה חדשה. (יש לציין, כי ארגון הכשרות " או " Orthodox Union" ", אין מקפידים על איסור חדש, וסומכים על דעת המקלים בזה). ומרן רבינו הגדול זצוק"ל היה מעורר על הענין, ואומר שאמר היה הציבור על חומרי הדבר, בודאי שיוכלו להחמיר בזה בנקל, כי דורינו אינו דומה לדורות הקודמות שהיתה החומרא בזה קשה מאד, ורק מחמת הדחק כתבו הפוסקים איזה סברות לסמוך. עליהן פשוט. ובאמת שכיום בהרבה מאפיות בארצות הברית ובאירופה כתוב בפירוש בתעודת הכשרות "ללא חשש חדש", או "קמח ישן", להורות שהחלו להזהר בזה. וכן יש לנהוג. יש לציין כי המוצרים הנמכרים עתה מארצות הברית, אין בהם חשש "חדש", שהרי רק עתה עבר עלינו חג הפסח, אולם החל מתחילת החורף יחזרו לשווק מוצרים עם חשש "חדש".