בישול גויים במסעדות ובתי מלון - נסנוסס

 

הללו הללו , אנו זוכרים ורואים ישועות גדולות, נסים ונפלאות בהשגחת ה' עלינו מן השמים, ואסור לנו להתעלם מהדברים הללו, אלא יש להתבונן בהם, כדי לחזק את האמונה בה' יתברך, וכדי לעורר את הבריות לעבודתו. זה שבוע שעבר, נפל על מבנה בבית החולים בלינסון. והנה, אילו היו מפנים את כל בית החולים לפני המלחמה, עוד היינו אומרים, שהדבר נעשה בדרך הטבע. אך לא. בנין זה היה מאוכלס מכל וכל, ורק יום אחד לפני נפילת הטיל, משום מה, התקבלה החלטה בבית החולים לפנות את הבנין, והיה נס גדול שלא נהרג אדם שום מפגיעת הטיל. עלינו להתבונן! הקדוש ברוך הוא ברחמיו שומר עלינו, ואסור להיות כפויי טובה! וכך נעשו כמה וכמה נסים, עד שמכל הנפילות שהיו עד כה, כמעט נהרגו מבני ישראל, ועוד מצפים אנו לישועת ה' עוד ועוד. ויש לומר את הדברים, ולפרסמם הרבה , כי בעוונות הרבים הרבה, מאמצעי תקשורת, הם ממש בבחינת "חבר לאיש משחית", שמציגים את כאילו נעשה בדרך הטבע, וכאילו ישראל חכמים גדולים ואמיצים מצליחים במלחמה, ואין זה נכון, כי " אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר ", אם לא שה' ישמור עלינו, לא יועילו כל הכמות והטכנולוגיה, כפי שראינו בפרעות שמחת תורה הועילו שום דבר, שלא מול אומה שפלה וארגונים טרור עלובים. ואמרו כמה גדולים בדור שלפנינו, לאחר מלחמת ששת הימים, הסבר כל נפלאות המלחמה בדרכי הטבע, בבחינת "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", הם שגרמו בסוף דבר לאסונות לישראל, אלא אדרבה, יש להתחזק יותר באמונה טהורה בה', ולראות את זה. השגחתו הפלאית עלינו, ולחזק את הדברים אלו שמביאים ועוד יביאו לנו את הגאולה השלימה, הלא הם, לימוד התורה, וקיום המצוות, קדושה וטהרה ואמונה, אהבת חברים וערבות הדדית. ואמרו רבותינו, שכאשר נעשה לישראל נס בזכות ישראל, אז הם גם זוכים לראות במפלת אויביהם, אבל כאשר הנס לא נעשה בזכות, אלא רק בחסד פשוט מאת ה', אז לא זוכים לראות לגמרי במפלת האויבים. וכתב מרן החיד"א (בספר דבש לפי מערכת הנו"ן, דף לח ע"א), שלפעמים הנס נעשה לראות במעט הרחמים, ואז אפילו בלי זכות, זוכים במפלת האויבים. לכן באלו הימים , עלינו להרבות בתפילה, כדי לעורר את לז הרחמים, ועלינו להוסיף זכויות לעם ישראל, לכל יחיד ויחיד, ולאומה בכללותה, כדי להכות את ישראל ולהצדיקם בדין לפני ה', וכל אחד ואחת, צריך שיקבלו עליהם חיזוק באיזה. עניין, כדי להרבות בזכויות, על ידי זה נזכה בעזרת ה' לישועה אמיתית, בתכלית ההצלחה. ----- ... בישול גויים במסעדות ובתי מלון שאלה: בעבר, נכתב ב"הלכה יומית", שמסעדות שישודיות מדליקות את האש בבוקר, ובמשך היום הטבחים היהודיים מניח את התבשילים על האש, בכל זאת מותר לאכול באותן המסעדות, ואין בדבר איסור משום "בישול גויים". ונה נודע לי שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל אמר בשיעורו, שאותם שנתנו הכשר למסעדות שהגוי מניח את התבשיל על האש, עשו כן נגד דעת מרן השלחן ערוך. והשאלה אם כן, איך נכון לנהוג? תשובה: אמנם כבר כתבנו בזה בעבר בהלכה יומית, ונבאר תחילה את שורשם של דברים. איסור בישול גויים כידוע, גזרו רבותיו שלא לאכול תבשיל שנתבשל על ידי אינו יהודי. ונחלקו רבותינו הראשונים, במקרה שהדיליק את האש, והנכרי הניח את התבשיל על האש. האם הדבר נחשב כהואודי בישל את התבשיל, כיון שהוא מדליק את האש, או שיש לו גם את התבשיל על האש? ומובן שיסוד המחלוקת תלוי בסוגית הגמרא (במסכת עבודה זרה דף לח.), ולא נוכל להאריך במסגרת זו בביאור המחלוקת. דעת מרן ודעת הרמ"א וכפי שכתבנו בעבר, דעת מרן השלחן ערוך (סימן קיג ס"ז) להחמיר בדבר. ולדעת הרמ"א, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים במה שהגוי מניח אחר כך את התבשיל על האש. ומעתה למדנו, שלפי דעת הרמ"א, שכמותו פוסקים בני אשכנז, כל שהיהודי הדליק את האש, אין חשש בישולי גויים בדבר. ולדעת מרן השלחן ערוך, שבני ספרד הולכים לאורו, אין קלי בדין בישולי הגוי, עד שהיה בעצמו יניח את התבשיל על. האש. מה שיש כשרויות שנוהגות שלא כדעת מרן ומטעם זה, מערכות הכשרות של הרבנותת ושל העדה החרדית, לא נזהרו שהיהודי יניח את התבשיל על האש, משום שאין הם נזהרים להחמיר כדברי מרן השלחן ערוך. אתה יודע מה אתה עושה את האש בבוקר. אילו הספרדים נהגו להחמיר שהואודי יניח את התבשיל על גבי האש, כדעת מרן השלחן ערוך. שדיבר מרן זצ"ל בשיעורו, שהבד"ץ של העדה החרדית עשו שלא כדין, הוא משום שהם הציגו כמערכת כשרות מהודרת מאד, מה היה ראוי להם להחמיר בדין בישולי גויים כדעת מרן השלחן ערוך. ואמנם בעקבות דברי מרן זצ"ל, הבד"ץ של העדה החרדית החזירו עטרה ליושנה, והחלו להחמיר בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, כפי שציינו גם מרן זצ"ל בדבריו. הדין למעשה אולם לענין מעשה, הדין הוא כמו שכתבנו, שאותם המקלים לאכול במסעדות ובבתי מלון שנוהגים כדעת הרמ"א, יש להם על מה שיסמכו. והסיבה שהמיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, היא משום שכמה מגדולי רבותינו הפוסקים כתבו, שלא שייך איסור בישול גויים אלא כשהם בבית או במסעדה של גוי, אבל כאשר המסעדה או הבית שייכים ליהודי, אין שום איסור לאכול מהתבשילים שמבשל. שם הגוי. שהרי טעם האיסור של בישולי גויים היה, שמא הגוי יכניס מאכל אסור בתבשיל, וכן שמא היהודי יבוא להתחתן עם הגוי, אבל כשהכל נעשה בביתו של היהודי, אין חשש בזה. ואף על פי שאין הלכה כאותם הפוסקים, ולעולם אפילו בביתו של היהודי שייך איסור בבישולי גויים, מכל מקום, כאשר מצטרפות שתי הסברות יחד, כלומר: היהודי הדליק את האש, (שאז לדעת הרמ"א יש קל בזה), וגם הגוי שהניח את התבשיל עשה זאת. במסעדה שייכת ליה, והוא פועל שלו, צריך לאכול מבישולי הגוי במקרה כזה. (וראה עוד בספר הליכות עולם ח"ז עמוד קכ, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן נד.). אבל במסעדה של גויים (כמו שמצוי בחוץ לארץ, שיש מסעדות של גויים עם תעודת כשרות), אסור לספרדי לאכול במסעדה (כשרה) של גויים, אף אם יהודי מדליק בבוקר את האש, משום שלדעת מרן השלחן ערוך, יש בזה איסור בישולי גויים. רק במסעדה של יהודי, יש סברא בזה, גם לדעת מרן השלחן ערוך. כמו שביארנו. לסיכום: מסעדה של יהודי, שיהודי מדליק בתוכה את האש בבוקר. ואחר כך הפועל הגוי מניח תבשילים על האש. יש ללמד זכות על המקל לאכול במסעדה כזו, אף שהם ספרדים. והמחמיר תבא עליו ברכת טוב. וכאן המקום לעורר, שיש לצערינו יהודים יקרים בחוץ לארץ, אמרו מדקדקים כל כך במצוות, אבל שומרים בבתיהם על דיני כשרות, ומרשים לעצמם לאכול במסעדות שאינן כשרות, אם לא מגישים שם בשר. והדבר ברור, שהם נכשלים במאכלות אסורות ממש, ומלבד איסור בישולי גויים, נכשלים באכילת תולעים, ומאכלי חלב שמעורב בהם בשר, ועוד איסורים רבים, והכל מחמת חוסר ידיעה. אז יש להזהיר על הדבר, וללמדם דעת, שלא יאכלו אלא במסעדות כשרות ממש, שעומדות תחת אחריות מערכת כשרות רצינית, ותבא עליהם ברכת טוב.