לפני כשנתיים ביארנו ב" הלכה יומית " כמה הלכות השייכות למלאכת בורר בשבת. ומאחר ונשאלנו בענין זה שאלות רבות ממנו רבים, הננו לבאר בקצרה כמה פרטים פרטיים במלאכת בורר.
כפי שביארנו, אין אלא לברור בשבת, בתנאי שיתקיים תנאי שלשה. האחד, שיברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך. השני, שיברור בידו ולא על ידי כלי מיוחד לברירה. והשלישי, שיברור על מנת לאכול "מיד" את מה שבורר, ולא צריך לאכול לאחר כחצי שעה.
כאשר הפסולת מרובה על האוכל
מה שאמרנו שיש לברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת" להיפך, כן הדין, בין האוכל מרובה על הפסולת, ובין אם הפסולת מרובה על האוכל, שלעולם אסור לברור את הפסולת, אלא את האוכל בלבד. והבורר פסולת מן האוכל על איסור חילול שבת מן התורה. (חזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד קעח). לכן, אם לדוגמא יש הרבה גרעין שמעורבים עם מעט קליפות, אסור להוציא את הקליפות, ולהשאיר את הגרעין, אלא להוציא את הגרעין, ולאכול אותו, כדי לברור את ה"אוכל" מתוך ה"פסולת".
ברירת אוכל מתוך פסולת לצורך בעלי חיים
כשם שמותר לברור אוכל הפסולת בידיים, על מנת לאכול באופן מיידי, הוא הדין שמותר לברור אוכל מן הפסולת לצורך בהמה או חיה או עוף, וכן הדין לענין מי שנצרך לברור אוכל מן הפסולת לצורך האכלת דגים, שברירה כזו לא. נאסרה כלל, כל שעושה כן על מנת שהבעלי חיים יאכלו מיד. (שם, עמוד קפו).
הוצאת עלי חסה מקולקלים
הדבר ברור, שאסור לברור עלי חסה או כרפס (סלרי) רקובים מתוך עלי חסה טובים. שהרי זה בורר פסולת מתוך האוכל. אלא יברור את עלי החסה הטובים מההרעים. וכל זה דוקא כאשר עלי החסה כבר מופיעים מהקלח שלהם, אבל אם אנשים מחוברים לקלח, והעלים הרקובים הם מבחוץ, אפשר להוציא ולהשליכם, שהרי זה כקולף מפרי מקליפתו, להביא ביארנו שאין בזה איסור משום בורר, כל שעושה כן על. מנת לאכול "לאלתר", כלומר "מיד". (שם עמוד קפט).
ובהלכה הבאה יובאו עוד פרטי דינים בהלכות בורר בקצרה.
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה