אמן באמצע התפילה

 

שאלה: אדם המתפלל תפילת העמידה, וסיים את ברכת "שים שלום", והחל באמירת "יהיו לרצון", ובאותו הזמן השליח ציבור התחיל באמירת הקדושה (נקדישך ונעריצך וכו'), האם המתפלל רשאי להפסיק בתתו ולנות לקדושה, וכן לענות אמן על הברכות שהחזן. מברך, או שאינו רשאי להפסיק בתפילתו? תשובה: הדבר פשוט, שבשעה שאדם מברך איזו ברכה, אסור לו להפסיק באמצע הברכה לשום דבר, ואסור לו לענות אמן על ברכת חבירו, וכן אסור לענות לקדיש או קדושה. הפסקה לאחר סיום ברכת "שים שלום" אולם אחרי שסיים אדם את ברכת שים שלום שבת תפילה, וכבר אמר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", הרי הוא באמצע אמירת "אלקי נצור", ואז אין דינו כדין אדם העומד באמצע ברכה, כי עיקר התפילה כבר הסתיימה והוא יכול להפסיק לעניית דברים שבקדושה, זה יכול להפסיק לרגע, ולנות לקדושה שאומר השליח ציבור עם הקהל. לענות על ברכות כתב הגאון רבינו יוסף חיים, בספרו בן איש חי, שמר האדם "יהיו לרצון", הוא יכול לענות לכל דבר שבקדושה ואף, לענות על ברכות שהוא שומע, הוא יכול. ושורש דבריו מדברי הגאון מרן החיד"א בספרו קשר גודל, שפסק כן, וכדעת הטורי זהב, שלכל ברכה ודבר שבקדושה יכול לענות אחרי שאמר כבר את הפסוק "יהיו לרצון". וכן פסק הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל. דעת מרן אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, דקדק מדברי מרן השלחן ערוך, שאין הלכה כן. ורק לקדושה ממש, כלומר, לענות "קדוש קדוש קדוש" וכו', וכן "ברוך כבוד ה' ממקומו", יכול להפסיק אחר אמירת שתהיה לרצון, וכן יכול לענות חמשה אמנים. ראשונים של הקדיש, אבל לענות על כל ברכה וברכה ששומע, אסור. והראיה לדבר, ממה שכתב מרן השלחן ערוך, שמי שרגיל לומר תחנונים, (כלומר, להוסיף תפלות ובקשות אישיות בסיום התפלה, באמצע אמירת אלהי נצור), ושמע "קדיש או קדושה", יקצר בדבריו, ואם אינו מקצר, יכול להפסיק, "כדרך שמפסיק בברכה של קריאת שמע". מוכח מדברי מרן, שדין העומד שווה באמצע "אלהי נצור" לדינו של זה באמצע ברכות קריאת שמע. והלא ההלכה היא, שבאמצע ברכות קריאת שמע אסור לענות אמן על ברכות. וכמו כן אסור לומר את כל נוסח הקדושה "נקדישך ונעריצך", וכן אין לענות "ימלוך ה' לעולם" שבסיום הקדושה, אלא אך ורק לאמנים הראשונים שבקדיש, ולעניית "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה'" שבקדושה. ואם כן הוא הדין בשעה שעומד באמצע "אלהי נצור", שאינו עונה אמן על ברכות. וכן כתבו הרבה מרבותינו לאחר, בדעת מרן השלחן ערוך, שהעיקר להלכה, שאין לענות באמצע אלהי נצור, אלא קדוש קדוש, וברוך כבוד ה', וחמשה אמנים הראשונים של הקדיש. ובעניית "אמן יהא שמע רבא", יענה עד "ולעלמי עלמיא יתברך", ולא ימשיך עד "בעלמא" כמנהגו תמיד. ולסיכום : בשעה שסיים אדם את אמירת הפסוק "יהיו לרצון" שבסיום ברכות שים שלום. אפשר לענות אך ורק על חמשת האמנים הראשונים שבקדיש, וכן אפשר לענות "קדוש קדוש קדוש", ו"ברוך כבוד ה'", בקדושה שבחזרת השליח ציבור.