פירות הצובעים

בהלכות הקודמות,ביארנו את יסודות מלאכת "צובע", שאסרה התורה עלינו לצבוע בשבת. ובהלכה הקודמת ביארנו, שאדם האוכל בשבת מן הפירות הצובעים, כאלה תותים ורמונים ודובדבנים, עליו להזהר בזמן האכילה, שלא יצבע את ידיו במפית, כדי שלא יצבע את הפיתוח בצבע בשידיו. וכפי שפסק מרן השלחן ערוך (סי' שכ סעיף כ). וביארנו , שמאחר ואין כוונת המנגב את ידיו, לצבוע את הפיתוח, אלא רק לנגב את ידיו, ואדרבה, את הפיתוח הוא מלכלך, אין בדבר חשש איסור, אלא רק מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמינו, אבל לא מן התורה. אכילת פירות הצובים ומכאן לשאול, שאם יש חשש איסור במה שמנגב את ידיו במפית, כאשר ידיו מלוכלכות מהפירות, אם כן עלינו לאסור באופן גורף אכילת פירות הצובעים בשבת. שהרי מפורש בתלמוד ירושלמי (פרק כ"ג ה"ב), "המאדים אודם בשבת חייב". כלומר, אדם הצובע את שפתיו בצבע אדום בשבת, עובר על איסור צביעה בשבת. (וכתב הרמב"ם (פכ"ב הל' כג) שמכל מקום אין בדבר איסור אלא מדרבנן). ואם כן, גם אדם האוכל מן הפירות שצובעים את שפתיו בשבת, עובר על איסור "צובע". ומדוע אנו מתירים לאכול תותים, רימונים ודובדבנים בשבת? והתשובה לכך, כי לא אסרו לצבוע בשבת, אלא דבר ש"דרך לצבוע אותו", מפית, דרך היא לצבוע אותה, אבל אין דרך ורגילות לצבוע את הפנים ואת הידיים, ולפיכך אין בדבר איסור כללי. אבל לגבי נשים, שדרכן לצבוע את פניהם באמצעות אודם וכדומה. ואם כן איך אנחנו נוהגים גם נשים אוכלות פירות כאלה בשבת? ובאמת שהגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל, כתב בספרו חוט שני (פרק יט), שיש לעיין, האם מותר לנשים לאכול מפירות הצובעים את השפתיים בשבת. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הורה, שהדבר פשוט מאד להיתר, מאחר ואין הדרך והרגילות לצבוע את השפתיים על ידי אכילה, וגם אין כוונת האוכלת אלא לאכילה, ומעתה, שהצביעה אינה אסורה אלא מדרבנן, וגם נעשית בדרך של "כלאחר יד", כלומר, לא באופן כללי שצובעים, אלא באמצעות האכילה, הדבר מותר אף לכתחילה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן שג אות סה בשער הציון). הנחת בגד על גבי מכה עכשיו אנחנו צריכים לברר, האם זה אפשרי בשבת. או שאולי אין לחוש לכך? ובאמת שרבינו אליעזר ממיץ, שהוא זה שהורה שאין לצבוע את המפית מהיד המלוכלכת, כתב להחמיר בדבר גם בהנחת תחבושת על גבי מכה. אבל בנדון זה הרבה חלקו על דבריו, מחמת כמה טעמים. ולמעשה, אף על פי שנכון להחמיר לכתחילה, שלא יעשה על גבי נקודה, אלא לשטוף תחילה את המכה ורק לאחר מכן שיעלה את התחבושת. מכל מקום צריך בזה בזה. (לוית חן, עמוד קמט). ובודאי שמותר להניח נוזל "יוד" על גבי מכה במקום שיש חשש לסוג. ולסיכום: מותר ללא חשש לאכול בשבת מפירות הצובעים את השפתיים והידיים. נכון להחמיר שלא להניח תחבושת על גבי מכה, אלא לשטוף תחילה את המכה, ורק לאחר מכן שיגיע לבגד או התחבושת. ומותר להניח נוזל