בדברי רבותינו התנאים, ב"ספרי" (הובא בתוספות בתענית דף ט.), אמרו: נאמר בתורה: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ", אין לי, (כלומר, לא מבואר בתורה), אלא שיש חיוב להפריש מעשר מהתבואה, מנין שיש להפריש מעשר מכל הרווחים? תלמוד לומר: "אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ", שממה שהוסיפה התורה את המילה "כל", אנו למדים שיש חיוב הפרשת מעשר מכל דבר. וכך באמת הבינו כמה מרבותינו הראשונים.


אולם המהר"ם מרוטנבורג בתשובה (סימן עד) כתב, שאין חיוב מעשר כספים מן התורה ממש, אלא בתורת מנהג. וכן פסקו כמה מגדולי רבותינו האחרונים, ובכללם, הבית חדש (סימן שלא), והתשובה מאהבה (סימן פז) ועוד.


ומרן הבית יוסף, בתשובה לשאלה (בשו"ת אבקת רוכל סימן ג) כתב: "שאין ספק שענין הפרשת מעשר מהממון, דבר גדול הוא מאד, עד שאמרו חז"ל, "עשר תעשר", עשר, בשביל שתתעשר, ומותר לנסות את ה' במצוה זו, (כלומר, לבדוק שבאמת יש ריוח בפרנסה בזכות המצוה, ואין בזה איסור), וראוי שישתדל לתת חציים, או רובם, לבעלי תורה וקרוביו העניים. והמעשר מממונו לבעלי תורה, הוא הטוב ביותר, ועץ חיים היא למחזיקים בה בבעלי תורה עניים".


ולדעת הרמ"א, באמת חיוב מעשר כספים הוא חובה ממש מצד הדין. ולמנהג הספרדים, אין זה חיוב ממש, אבל מי שאינו נותן מעשר כספים, נחשב ל"עין רעה", וגם מבטל מנהג חשוב של מעשר כספים. ולכן באמת מצוה רבה היא לתת מעשר כספים, וכן נהגו גם אצל הספרדים, וכן ראינו שנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.


וכתב בשו"ת חוות יאיר (סימן רכ), שמן הנכון לקבוע את ערב ראש השנה, כלומר, ממש את הימים הללו, לזמן עריכת החשבון למעשר כספים, מפני שאמרו חז"ל במסכת ביצה (דף טז.), שביום ראש השנה מזונותיו של אדם נקצבים, ולכן יש חשיבות רבה לסלק את חיובי המעשר עוד לפני ראש השנה.


הרבה דינים ומנהגים יש בעניני מעשר כספים, ולא נוכל לבאר את הכל, ומי שמעוניין לקבל תשובות גם בנושאים הללו, יוכל להפנותם דרך האפליקציה "אינסטרב", ושם בעזרת ה' ישיבו לו דבר נכון על פי ההלכה.










0 תגובות