צוונו הבורא יתברך, שנשבות ביום השבת. ואסור לעשות בשבת כל מלאכה, כמו שנאמר "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה". (שמות, כ). ואחת מן המלאכות שאסרה התורה לעשותן ביום השבת, היא מלאכת "צידה".
ישנם בעלי חיים אשר "במינם ניצוד", כלומר, דרך היא לצוד אותם, כגון צבי, אווזי בר, דגים ועוד. וישנם בעלי חיים שאין "במינם ניצוד", כגון זבובים ויתושים. ומן התורה אסור לצוד בשבת כל מין בעל חיים שבמינו ניצוד, אבל בעל חיים שאין במינו ניצוד, מותר לצודו בשבת.
לפיכך, כל הצד בשבת חיה או עוף או דגים, שהדרך היא לצוד אותן, חייב משום חילול שבת. ובעלי חיים שאין דרך לצוד אותם, מן התורה מותר לצוד אותם ביום השבת. אבל רבותינו גזרו ואסרו לצוד כל בעל חיים בשבת. לפיכך, זבובים ויתושים, אף כל פי שאין דרך לצוד אותם, אסור לצודן בשבת מכח גזירת רבותינו, שאסרו לצוד כל בעל חיים בשבת. (סימן שטז).
אין שייכות בין איסור צידה בשבת, לאיסור "נטילת נשמה" בשבת. כלומר, מי שצד בשבת בעל חיים, ושחט אותו או הרג אותו, עבר על שתי מלאכות שונות. האחת, מלאכת צידה, והשנייה, מלאכת "נטילת נשמה" בשבת.
ולסיכום: אסור מן התורה לצוד בשבת בעל חיים שדרך לצוד את בני מינו, כגון צבי או דג, ובעל חיים שאין במינו ניצוד, מן התורה מותר לצודו בשבת, אבל חכמינו אסרו לצודו בשבת. ולכן אסור לצוד בשבת כל בעל חיים. ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה.
0 תגובות
בבקשה לכבד את האתר יש לענות בצורה מכובדת תודה