פרסומי ניסא

אנו עומדים סמוך לימי החנוכה, ולכן נתחיל לבאר את דיני החנוכה. מצוות החנוכה מצוות ימי החנוכה רבות הן, ונמנה אותן: מצוות הדלקת נרות חנוכה. הזכרת "על הנסים" ואמירת ההלל בתפילה. קריאה בתורה בפרשת הנשיאים. ימי החנוכה אסורים בהספד ובתענית. מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה כפי שנבאר. דין הסעודות בימי החנוכה. ומנהגי המאכלים בימי החנוכה. פרסומי ניסא המצוה הבולטת ביותר בימי החנוכה, היא מצוות הדלקת נרות החנוכה. ויש בה הרבה פרטים, כפי שנלמד בעזרת ה'. אך ראשית לכל, עלינו להתבונן. הרי ימי החנוכה נתקנו, זכר לנסים שעשה ה' לאבותינו בזמן בית המקדש השני. כלומר, לא היו נביאים באותו הדור, אלא שחכמי אותו הדור והדורות שבאו אחריהם, הם שתיקנו לנו את כל מצוות ימי החנוכה. ומצות הדלקת נרות חנוכה, תיקנוה רבותינו זכר לנס שנעשה עם המנורה בבית המקדש. שלאחר שגברה ידם של בני חשמונאי, והם הצליחו לגבור על האויב ולגרשו מבית המקדש, נכנסו להיכל וחיפשו שם שמן טהור, שלא נגעה בו יד אדם טמא, ושלא הסית אותו (כלומר, הזיז אותו), אדם טמא, ולאחר חיפושים, עלה בידם, ומצאו רק פך אחד של שמן טהור, חתום בחותמו של כהן גדול, אולם לא היה בו די, אלא כדי להדליק את המנורה במשך לילה אחד. ובכדי להביא שמן חדש וטהור לבית המקדש, היה עליהם להמתין שמונה ימים, מפני שמקום היצור של השמן היה בחלקתו של שבט אשר שהיה רחוק. עשה להם ה' יתברך נס ופלא, שאותו שמן שמצאו בפך היחיד, הספיק ודלק להם במשך שמונת לילות החנוכה. וזכר לאותו נס, תיקנו לנו להדליק את נרות החנוכה. אך יש להבין. וכי מה התועלת בכך שידליקו נרות מרובים כל כך, בכל בית ובית, ויש שנוהגים שאפילו בבית אחד מדליקים כמה מבני הבית, וכן מנהג האשכנזים. יותר היה מתאים, שיתקנו חכמים להדליק נרות בכל שכונה, או בבית הכנסת בלבד. מדוע בכל בית מדליקים נרות? סיבת הנסים הסיבה לכך, מבוארת בדברי רבינו הרמב"ן, בפירושו לסוף פרשת בא. שם מסביר הרמב"ן, את כל סיבת הנסים שעשה ה' יתברך במשך הדורות. ונביא את דבריו בקצרה: מהות הנסים בעולם, והצורך שיש בהם, הוא מפני שעל ידי הנסים, ניכרת השגחתו של ה' יתברך בעולם. כי מזמן שהחלו בני האדם לעבוד עבודה זרה ולכפור בעבודת ה', החלו הדעות בעולם להשתבש בענין האמונה. היו שאמרו, שהעולם קדמון ואין לו בורא, והיו שאמרו שהקדוש ברוך הוא אינו יודע כל מה שנעשה בעולם. היו שאמרו, שאין הקדוש ברוך הוא מתעניין במעשינו, אלא בני האדם הם כמו הדגים שבים, שאין להם שכר או עונש. והיו שאמרו, שעזב ה' את הארץ, ואינו משגיח יותר על הבריות. ולכן עשה הקדוש ברוך הוא נסים לאבותינו ולנו, כי המופת והנס שהוא מעל גדרי הטבע, מבטא בצורה ברורה את ההיפך מכל הדעות המקולקלות שהזכרנו. כי על ידי הנס ניכר, שיש לעולם בורא ששולט בו, וגם ניכר שהבורא יודע ומשגיח על מה שנעשה בעולם. אך הקדוש ברוך הוא אינו עושה אותות ומופתים בכל דור לעיני כל רשע או כופר, אלא רק במקרים יוצאי דופן. אולם צווה עלינו לזכור את הנסים הללו, ולעשות להם זכרון תמיד, כדי שהנסים לא ישתכחו. ולאחר שהאדם מודה בנסים הגלויים שעשה ה' בעולמו, הוא בא לידי כך שהוא מודה גם כן על הנסים הנסתרים, שהם יסוד כל התורה כולה, וכלשון הרמב"ן: "שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו, שכולם נסים! אין בהם טבע ומנהגו של עולם!" הצורך בהדלקת הנרות למדנו אם כן, שמה שעשה ה' יתברך נס לבני חשמונאי ולכל ישראל שהיו בדורות ההם, לא היה זה רק כדי להציל את ישראל מאויביהם, שהרי יכול היה ה' להציל את ישראל גם על פי גדרי הטבע. אלא שחפץ ה' בכוונה, לעשות נסים גלויים, גם בענין נר החנוכה, והענין הזה מחייב אותנו שבעתיים, ממש מכח מעשי ה', לפרסם את הנסים שעשה ה'. ולכן תיקנו רבותינו שירבו מאד בהדלקת נרות החנוכה, בכל בית ובית, כדי שעל ידי ההדלקה, ועל ידי ברכות ההדלקה, יתעוררו כולם לשאול, לזכר מה נעשית ההדלקה, ומתוך כך יספרו בנסיו של הקדוש ברוך, ותתחזק האמונה בה' יתברך, שהיא שורש ראש וראשון לכל מצוות התורה הקדושה. ומכאן אנו למדים גם לגבי כל נס פרטי שנעשה לכל אחד ואחד, כי מצוה לפרסמו בפני בני המשפחה, ובפרט בימי החנוכה. ולהדגיש ביתר שאת, בפני כל בני הבית, ובפרט הילדים, את טובו של ה' יתברך וחסדו אשר גבר עלינו, ובזה תתחזק האמונה ואהבת הבורא, ונזכה שישוב ה' ויעשה עמנו נסים ונפלאות, ויראנו את קץ הפלאות. אמן כן יהי רצון.