נר חנוכה ותפילת ערבית

הערה: בהלכה שפורסמה ביום חמישי, אמרנו שמי שמדליק בפלג המנחה, לא יברך על ההדלקה. ובאמת שמי שמברך יש לו על מה שיסמוך, כמו שכתב מרן זצ"ל ביחוה דעת חלק שביעי סימן קג. ---------------------- דנו רבותינו הפוסקים, האם יש להקדים את תפילת ערבית להדלקת נרות החנוכה, או שיש להקדים את הדלקת הנרות לתפילת ערבית. עד שתכלה רגל מן השוק ונסביר בקצרה את שורשי הספק בזה: בגמרא במסכת שבת (כא:), הובאה ברייתא (כמו משנה, שנאמרה על ידי התנאים), ובה נאמר, שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא משעת צאת הכוכבים, "עד שתכלה רגל מן השוק", כלומר, עד שכבר אין כמעט בני אדם שמסתובבים ברחובות. ושיעור זמן זה, מזמן צאת הכוכבים עד "שתכלה רגל מן השוק", הוא חצי שעה בדיוק.  ושאלו בגמרא, מהם הדינים שהתחדשו בברייתא הזו? ובגמרא נאמרו שני ביאורים. האחד: שכוונת הברייתא לומר "דאי לא אדליק, מדליק". כלומר, שמי שלא הדליק מיד עם צאת הכוכבים, ידליק כל זמן שהוא עדיין עומד בתוך חצי השעה הראשונה "עד שתכלה רגל מן השוק". והביאור השני: ששיעור הזמן הזה, בא ללמד אותנו את כמות השמן שיש לשים בנרות החנוכה, שצריך שהנרות ידלקו לכל הפחות במשך חצי שעה, שהוא משך הזמן, בין צאת הכוכבים לזמן שתכלה רגל מן השוק. שיטת כמה מהראשונים יש מרבותינו הראשונים שפירשו, ששני ההסברים שנאמרו בגמרא, חולקים זה על זה. כלומר, לפי הביאור "דאי לא אדליק, מדליק", כלומר שיש להדליק דוקא בתוך חצי שעה, אם כן, אם כבר עברה חצי שעה, שוב אין מצוה להדליק נרות חנוכה. וכך אמנם פוסק רבינו הרמב"ם, שמי שהתאחר ולא הדליק בתוך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים, שוב אינו יכול להדליק נרות חנוכה. ואילו לפי הביאור שנאמר בגמרא, שמדובר לגבי כמות השמן שיש בנר, הרי שגם מי שהתאחר והגיע לביתו בשעה מאוחרת, עדיין עליו להדליק נרות חנוכה, אפילו כל הלילה, ובתנאי שישים בנרות די שמן כדי שהם ידלקו במשך חצי שעה. שיטת הרשב"א אבל רבינו הרשב"א ועוד מרבותינו הראשונים, הסבירו ששני הביאורים בגמרא אינם חולקים זה על זה. אלא לעולם, יש להדליק דוקא בתוך חצי שעה, וכן, יש לשים בנרות די שמן כדי שידלקו חצי שעה. אבל מי שהתאחר יותר מחצי שעה, ולמשל, מי שהגיע לביתו בשעה אחת עשרה בלילה, עדיין עליו להדליק נרות חנוכה, אלא שהוא נחשב "כמי שלא קיים את תקנת חכמים כהלכתה לגמרי". כלומר, לא קיים מצוה מן המובחר. כי לכתחילה יש להקפיד להדליק מיד עם צאת הכוכבים, או לכל הפחות בתוך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים. דברי מרן השלחן ערוך ומרן השלחן ערוך (סימן תער"ב) פסק כדברי הרשב"א, שיש להדליק בדיוק בזמן צאת הכוכבים "לא מקדימין ולא מאחרין". וכן פסק, שמי שבכל זאת הגיע בשעה מאוחרת לביתו, עליו להדליק אפילו כל הלילה. וביאר ה"מגן אברהם", שכוונת מרן השלחן ערוך שיש גם כן לברך על ההדלקה הזו. תדיר, מול פרסום הנס ומכאן דנים הפוסקים, לגבי תפילת ערבית, האם יש להקדים אותה להדלקה, או שיש להקדים את ההדלקה לפני התפילה. שכן יש בידינו כלל, "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", כלומר, כאשר מונחות לפנינו שתי מצוות, והאחת תדירה, כלומר, מתקיימת יותר פעמים מחברתה, כמו תפילת ערבית שאנו מתפללים בכל יום, הרי היא קודמת למצוה אחרת שאינה תדירה כל כך, כמו מצוות הדלקת נרות חנוכה שאינה מתקיימת אלא שמונה ימים בשנה. ולפי זה לכאורה היה לנו להקדים את תפילת ערבית להדלקת הנרות. וכך אמנם כתב הגאון רבי חיים בנבנשתי, בספר שיירי כנסת הגדולה, שהוא נוהג להתפלל ערבית ורק אחר כך להדליק נרות. אולם יש לפרש את כוונתו, שהוא היה מתפלל ערבית לפני זמן צאת הכוכבים, ולכן הוא היה מקדים להתפלל קודם, אבל אין כוונתו, שאם אדם מגיע לביתו בזמן צאת הכוכבים, הוא יעזוב את ביתו וילך להתפלל, וידליק רק לאחר מכן. שהרי מרן השלחן ערוך פסק "אין מקדימין ואין מאחרין", כי יש להשתדל מאד להדליק בדיוק בזמן, דקה או שתים אחר צאת הכוכבים, שבזה מתקיים פירסום הנס יותר. ואף על פי שמצוות הדלקת הנרות אינה תדירה כל כך כמו תפילת ערבית, בכל זאת, מבואר בתוספות במסכת מגילה (דף ג.), שמצוה שיש בה פירסום הנס, ואי אפשר לקיימה כהלכתה בשיא הפירסום אם יקדימו לפניה מצוה אחרת, הרי שהמצוה שיש בה פירסום הנס קודמת. הדין למעשה ולמעשה, אף על פי שיש להשתדל ולנהוג כמנהג הספרדים, שהיו מתפללים לפני צאת הכוכבים ואחר כך מדליקים בזמן צאת כוכבים, מכל מקום, מי שמסיבה כל שהיא לא הספיק להתפלל, והגיע לביתו עם זמן צאת הכוכבים, עליו להדליק מיד נרות חנוכה, ואחר כך ילך להתפלל ערבית. וכן פסק מרן רבינו הגדול זצ"ל (בספר טבעת המלך פ"ד מהל' חנוכה). אבל מי שהגיע לביתו בשעה מאוחרת, והוא כבר הפסיד את ההדלקה בחצי השעה הראשונה מזמן צאת הכוכבים, נכון יותר שיתפלל קודם תפילת ערבית, ורק לאחר מכן ידליק נרות חנוכה, שהרי במקרה כזה, כבר אין הבדל אם ידליק למשל בשעה עשר, או בשעה אחת עשרה, ולכן יש להעדיף את תפילת ערבית תחילה, שהיא תדירה יותר, וגם שיש בה מצוות קריאת שמע שהיא מן התורה. וכן פסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות חנוכה. ולסיכום: יש להדליק נרות בזמן צאת הכוכבים, או לכל המאוחר תוך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים. ואם התאחר יותר, ידליק אפילו כל הלילה. ויש להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, כדי שיוכל להדליק עם צאת הכוכבים. ומי שלא הספיק להתפלל והגיע לביתו בזמן צאת הכוכבים, יקדים להדליק ואחר כך יתפלל. ומי שהגיע לביתו בשעה מאוחרת, וכבר הפסיד את ההדלקה בתוך חצי שעה, אז יתפלל תחילה תפילת ערבית, ואפילו ביחיד, אם אין לו מנין, ואחר כך ידליק נרות חנוכה.