עשיית מלאכה בערב פסח

אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום (ובשנה זו התשפ"ו, זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך בשעה שתים עשרה וארבעים ושתים דקות). וכשאנו אומרים "ערב פסח", הכוונה היא ליום רביעי, שהוא ערב פסח, כי בלילה, ליל יום חמישי, יחול "ליל הסדר". טעם האיסור ושני טעמים לדבר איסור עשיית המלאכה. האחד, כדי שלא יטרד במלאכתו, ואז לא ימנע מהכנת צרכי ליל הסדר. וזו דעת רש"י והמאירי (פסחים נ.). ויש מפרשים שטעם איסור עשיית מלאכה, הוא משום שבזמן שבית המקדש קיים, היה אסור לכל אדם מישראל לעשות מלאכה בערב פסח מזמן חצות היום, לפי שאז הוא זמן הקרבת קרבן פסח. והסברים הדברים הוא, שאפילו בשאר ימות השנה, כל אדם שהקריב קרבן למזבח, אותו היום היה נחשב "יום טוב" עבורו, והיה נאסר בעשיית מלאכה משך כל היום, אלא שקרבן פסח, הואיל ואין זמנו אלא מחצות היום ואילך, לכן רק אז נחשב כיום טוב, ולכן אף לאחר שנחרב הבית ובטל קרבן פסח בעוונותינו, לא נתבטל איסור עשיית מלאכה, שכיון שנאסר הדבר בגזירת חכמים על כל ישראל, נאסר לעולמי עד, שכך הוא הדין בכל גזירות רבותינו שנעשו על פי בית דין, שאף אם בטל טעם התקנה, לא נתבטלה התקנה. וטעם זה הוא עיקר להלכה. קודם חצות יש מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב פסח אף קודם חצות היום, וכך הוא מנהג ירושלים, שאין עושים מלאכה במשך כל היום. איזו מלאכה? לא אסרו עשיית מלאכה בערב פסח, אלא מלאכה גמורה, כגון לייצר כלים חדשים, או לתפור בגדים חדשים. אבל רשאי לתקן כליו, כגון בגד שנקרע רשאי לתפרו, וכן מותר לעשות סחורה ופרקמטיא, וכן מותר לכתוב ולצחצח נעליים, ומותר לגזוז את הצפרניים, אבל להסתפר ולהתגלח אסור, אלא אם מגלח את עצמו שלא על ידי ספר (יהודי), שאז יש להקל בזה. והנכון הוא להקפיד להסתפר ולהתגלח קודם חצות היום, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אף קודם חצות היום, יש להקפיד להסתפר ולהתגלח ביום י"ג בניסן (או בליל ארבעה עשר). ולסיכום: יש מלאכות שאסור לעשות ביום ערב פסח, ולכן יש להקפיד לסיים את המלאכות הללו, וכן להסתפר, עוד לפני ערב פסח.