הרב הגאון הקדוש המקובל, איש אלוקים נורא אספקלריא המאירה מנורה הטהורה, שר התורה יחיד בדורו, כבוד קדושת שם תפארתו מרן ר' חיים אבדק"ק צאנז זי"ע (תוארים אלו מתוך מה שנחרת על מצבתו הק') נולד בשנת תקנ"ג בעיר טארניגראד לאביו מו"ה ר' אריה ליבוש הלברשטאט זצ"ל, ולאמו מרת מרים ע"ה.

אביו הר' ר' ליבוש היה נוהג לבקר בקודש אצל ר' משה מפשעוורסק זי"ע , ובאותו זמן היה זקוק רבו לסכום כסף כדי להשיא את ביתו, וכשנודע הדבר לר' ליבוש החליט לתת לרבו את ממונו אשר הביא איתו כדי לנסוע ליום השוק ולעשות מסחר, כהוקרה לכך בירכו הרה"ק ר' משה שיהיה לו בן שיאיר את העולם, ואכן נתקיים ברכתו ונולד לו בנו הרה"ק ר' חיים מצאנז. כאשר היתה אמו מרת מרים בעיבורה באה לפני הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב זי"ע לבקש ברכה מפיו על פרי בטנה, הרה"ק מסאסוב קם לכבודה, ואמר לה כי מפני העובר שבמעיה הוא קם כי בן יולד לה והוא יהיה צדיק גדול ומנהיג הדור.רבי חיים היה מיום היולדו חלש חיוור לקוי בבריאותו הגופנית, סבל רבות בחזהו וברגלו וכאבי שינים היו תוקפין אותו רבות. אך כל זה לא מנעוהו מלהתעלות בדרכי התורה והחסידות, וכבר בגיל ארבע היה יודע את כל תרי"ג מצוות בע"פ והיה משננן תדיר, וכך היה דרכו לומר: כמו שכל חייל חייב לדעת את חוקי הצבא כדי לקיימם כך מוטל על כל בר ישראל לדעת היטיב את תרי"ג מצוות.

'העילוי מטארניגראד', כך כונה ר' חיים כבר בצעירותו, גבירים אדירים ביקשו לזכות בו כחתן, אולם בסוף נבחר הוא להיות חתן אצל גאון הדור ר' ברוך פרענקל תאומים זי"ע רבה שלייפניק ובעמח"ס "ברוך טעם". בתחילה סירבה בתו של ר' ברוך פרענקל להינשא לו זאת מחמת כי ר' חיים היה צולע על אחת מרגליו, אבל ר' חיים ביקש לשוחח עם הנערה רגע קט ביחידות, ובתום שיחתם הקצרה יצאה העלמה ואמרה כי מוכנה היא להנשא אליו בלב שלם, מפי השמועה נמסר כי רבינו אמר לה להסתכל במראה, והיא נדהמה לראות כי יש לה רגל עקומה ובתוך כך הסביר לה רבינו כי באמת היה צריך להיות שהיא תהיה צולעת והוא לו, אך לפני שירד לעולם האמת אמר כי הוא לוקח זאת על עצמו, מאחר והיא צריכה לשמשו ובכן סיים רבינו: "האם תוכלי לסרב לי לאור זאת?!".

מידת הצדקה שלו היתה לאין ערוך, ובעל התולדות שמואל התבטא פעם אילו היו לוקחים את כל הכספים שפיזר לצדקה היו יכולין כל צאצאיו להתפרנס ברווח גדול. תלי תלים של סיפורים לא יספיקו כדי לספר אודות גדולתו של הרה"ק ר' חיים מצאנז, והעיקר שנזכה לילך בדרכיו הקדושים, הן בדבקותו בהשי"ת בעת התפילה, והן בהתמדתו הנוראית בתורה הק', והן במידת החסד שלו, והן במידת הענוה שהיתה לאין ערוך עד כי התבטא פעם: "חושבים אתם שיושב כאן אדם על הכסא והאמת היא שאין כאן כלום" דברים אלו יהיו נר לרגלינו.

רבי חיים מצאנז זי"ע היה מאוד מעריך את ספריו של רבינו רבי נחמן מברסלב זי"ע, וכעדות מפי חסידיו כי הספר ליקוטי מוהר"ן הינו הספר של שבת שלו, וכן העיד הרה"ק האדמו"ר מקלויזנבורג לפני הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זי"ע: "זקני בעל הדברי חיים העריך מאוד את הרה"ק ר' נחמן מברסלב וספרו הק' ליקו"מ, ופעם אחת שוחח הרה"ק מצאנז לילה שלם לספר מגדלות רבינו הק' מברסלב, ובודאי כי לילה אצל בעל הדברי חיים הוא לא דבר של מה בכך,

זכותו וזכות תורתו ומעשיו יהיו לנו למגן ולצינה אכי"ר.

0 תגובות