תשובה: הנה מד' הגמ' (שבת קיט:) וש"ע (סי' ש) משמע שזמן סעודה רביעית הוא לכתחילה כל הלילה עד עלות השחר, שהרי לא נאמר בה זמן וכל עוד שנעשית במוצ"ש עד עלות השחר, וככל המצוות שזמנן בלילה והוא עד עלות השחר. ואף שיותר טוב להסמיכה כמה שיותר במוצ"ש שהרי מטרת סעודה זו היא לכבד את צאת השבת כשם שמכבד מלך ביציאתו מן העיר ולא אחר שכבר יצא והסיח דעתו ממנה שהלא עוסק במלאכתו וענייניו וכמש"כ במ"ב (שם ס"ק ב ובשער הציון ס"ק ה. וע"ד שם בשער הציון יש לדון, ואכמ"ל. ומה שכתב במ"ב בשם השע"ת שם סק"א, אינו כתוב במפורש שם, אלא למדה כנראה מתוך דבריו). מ"מ אינו מעיקר הדין. ומה שכתב בספר יסוד ושורש העבודה (שע"ח פי"ג) דהאוכל סעודת מוצאי שבת אחר ד' שעות בלילה, לא יצא ידי חובתו. וכן הגאון רבנו חיים פאלג'י בספרו כה"ח (סי' לא סנ"ט) כתב, שצריך להקפיד לעשות סעודה רביעית עד ארבע שעות מהלילה, והעושה סעודה רביעית לאחר מכן, לא עשה ולא כלום. ודלא כמו שכתב בספר חסד לאלפים, שזמנה כל הלילה, ע"ש. וכן כמה פוסקים שכתבו שהזמן הוא עד חצות, נראה שהוא ע"פ סברא ואין לה מקור בדברי הגמ' והראשונים שם [וגדולה מזו עי' בספר אוצר יד החיים (אות תתפה) ובנפש חיה (מרגליות, סי' רצט) שהביאו מהגמ' (ערכין יא: ורש"י שם ד"ה מוצ"ש) שיום א' נקרא עדיין מוצאי שבת. וכן מוכח במסכת סופרים (פי"ז ה"ה), ע"ש. ולכן שרי לאכול סעודה רביעית גם ביום ראשון. ובאשל אברהם (בוטשאטש, סי' קעד) כתב שזמנה הוא כעין הבדלה שיש לה תשלומין ביום א' ועד סוף יום ג', ואפשר דה"ה למלוה מלכה, ע"ש (ומה שהביא בספר טעמי המנהגים (ענייני שבת דף סג ע"ב והו"ד ביבי"א ח"י חאו"ח סוס"י לג) בשם הא"א, הנה שם לא העתיק סוף דבריו, וי"ל. וגם בספר יפה ללב (ח"ו אות ב) כתב מדנפשיה דיש שעושים אותה למחר ביום ראשון וכו', ע"ש]ולכן מש"כ האחרונים לשונות של לכתחילה עד ארבע שעות או עד חצות, הכוונה שיש בזה מעלה, אבל מצד הדין, זמנה כל הלילה וכסתימות ד' הגמ' והפוסקים הפשטנים. וכ"מ מד' הגר"א (תוספת מעשה רב, אות לט). ויש להטעים זאת דבגמ' (שם) איתא, א"ר אלעזר לעולם יסדר שלחנו בערב שבת וכו', וא"ר חנינא, לעולם יסדר שלחנו במו"ש אף שאינו צריך אלא לכזית. וכמו שזמן סעודת שבת הוא עד עלות השחר, כך גם זמן אכילת סעודה רביעית הוא עד עלות השחר. ועי' להגר"א (סי' ש) שגם כתב לדמותם להדדי. וזה בנוסף לכל הראשונים שסתמו דבריהם ולא כתבו זמן מסוים. ומהם שכרכו סעודת ליל שבת עם סעודת מוצ"ש ומוכח דס"ל דשוו להדדי וכאמור.

 

ולכן להלכה, אף שיש מעלה לקיים סעודה רביעית סמוך לצאת השבת ולפחות עד ארבע שעות או עד חצות הלילה, מ"מ זמנה עד עלות השחר. ובפרט יש להקל בזה בימי הקיץ שהימים ארוכים והלילות קצרים

0 תגובות