תשובה: בספר חוט שני (ח"א פ"א ס"ק ב) כתב בשם החזו"א שבגד שאין לו עונג בלבישתו, כגון בגד שקשה לו ללובשו מחמת החום, אין בלבישתו משום כבוד שבת שכל שאינו בכלל עונג שבת, אינו בכלל כבוד שבת. וביאר הגר"נ קרליץ (שם) שכוונתו היא שכשאינו לובש בגד זה משום שאין לו עונג בלבישתו, אינו פוגם בכבוד השבת, ומ"מ שלובשו ודאי שמקיים בזה כבוד שבת, ע"ש. וקשה לי ע"ד שהרי אם אין לו עונג בלבישת בגד זה, היאך מקיים בזה כבוד שבת. וצ"ל שכבוד השבת הוא שהבגד יהא מיוחד לשבת ואין קשר אם אדם נהנה בו או לאו, אבל מ"מ אי אפשר לומר שעובר בזה על כבוד השבת היכא שנמנע ללובשו מחמת שמציק לו וכדו', כנ"ל להסביר. והנה מצינו דמי שהאוכל מזיק לו, אסור לו לאוכלו (עי' מ"ב סי' רפח ס"ק ג) וא"כ מאי שנא. ושמא יש ליישב דהיכא שמזיק לו גרע טפי שהרי בודאי שלא היה ציווי על עונג היכן שמזיק. אבל בבגדים אף שחם לו עמהם, שמא הרי סוף סוף בזה שיש לו בגדים מיוחדים לשבת, בזה מקיים שפיר כבוד השבת, ודו"ק.

 

לכן להלכה, אדם שמרגיש לא נח עם בגד מסוים בשבת כגון שחם וכדו', אין חיוב ללובשו. אמנם טוב ללבוש בגדים שונים ומיוחדים לשבת.

0 תגובות