ימי בין המצרים תיקון חצות כשאומרים לפני מנחה,

 

תשובה: הגאון בעל כה"ח (סי' א אות כג) כתב, המנהג לומר וידוי קודם תיקון חצות כמו שכתב החיד"א בקשר גודל (סי' א אות ח). וכתב הבא"ח (פ' וישלח ש"ר אות יג) שבחודש אלול ועשרת ימי תשובה שאומרים בהם סליחות ואומרים וידוי בתוך הסליחות, לא יאמרו וידוי קודם תיקון חצות. ונראה דהיינו דווקא לאומרים תיקון חצות סמוך לסליחות שלא יהא "ככלב שב על קיאו", אבל לאומרים תיקון חצות בחצות לילה בזמנו יש לומר וידוי דלא שייך טעם הנזכר כיון שהוא מרוחק הרבה מוידוי של סליחות, ע"כ. ולכן אם אומר תיקון חצות בחצות לילה וסליחות לפנות בוקר, אז יאמר וידוי בתיקון חצות. והגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ''ל בספרו שו"ת אול"צ (ח"ב עמ' רצה) כתב, אין לומר וידוי אחר וידוי אא"כ עברה מחצית השעה לאחר הוידוי הראשון, ולכן אם אומר תיקון חצות בתוך חצי שעה לאמירת וידוי של קריאת שמע שעל המיטה, לא יאמר את הוידוי שלפני תיקון חצות, וכן לא יאמר את הוידוי של הסליחות בתוך חצי שעה לקריאת שמע שעל המיטה. ואם אינו אומר אלא 'חטאתי, עויתי, פשעתי', אין בזה איסור של אמירת וידוי אחר וידוי. ולכן מי שרגיל להתודות בקיצור לפני כל מצוה, ומקיים כמה מצות בתוך חצי שעה, רשאי להתודות לפני כל מצוה, ואחר חצי שעה שרי לומר וידוי משום שלא חשיב סמוך כמבואר ברשב"א פסחים (צט:) לענין סמוך למנחה, ע"ש. וע"ע בש”ע (סי’ רלב ס"ט) ובאחרונים שם [ונראה שבני אשכנז לא נוהגים כן שהרי הם מתפללים סליחות ומיד אחר כך שחרית, ואעפ"כ אומרים וידוי פעמיים, ושמא ס"ל שאין קשר בין הדברים, הוידוי הוא חלק מנוסח הסליחות וחלק מנוסח התפילה, וע"פ הקבלה הוא ממש שייך לתפילת חזרת הש"ץ שעל כן הזהירו הפוסקים ובעיקר המקובלים שלא להפסיק בין תפילת הלחש לוידוי אלא לצורך גדול].האם יש לומר פעמיים וידוי, אחד קודם תיקון חצות ואחד לאחר מנחה

לכן להלכה, אין לומר וידוי בתיקון חצות בצהרי היום, אם עומדים סמוך למנחה שממילא אומרים שם וידוי. ואם יש יותר מחצי שעה בין וידוי לוידוי, שרי.